כנס במרכז לדיאלוג ולתפילה באושוויץ

המרכז לדיאלוג ולתפילה באושוויץ אירח משתתפים ממדינות שונות ומרקעים דתיים מגוונים לכנס שנשא את הכותרת "בחיפוש אחר נתיבי אמונה לקראת השלום". האירוע ציין את חייה ועדותה של תרזה בנדיקטה מהצלב הקדושה (אדית שטיין), שנרצחה באושוויץ־בירקנאו ב־9 באוגוסט 1942. הכנס שילב התבוננות, דיאלוג, זיכרון ותפילה, והתמקד בחיפוש אחר שלום בעולם של ימינו.

בין הדוברים שהוזמנו היה האב פיוטר זלזקו, הנציג הפטריארכלי עבור הקתולים הדוברים עברית בישראל. בהרצאתו התייחס לתפקידם של מנהיגים דתיים במאמצים העכשוויים לבניית שלום, ובמיוחד בהקשר של ארץ הקודש. מתוך ניסיונו הפסטורלי בישראל, הדגיש האב פיוטר כי למנהיגים דתיים יש אחריות ייחודית לקדם דיאלוג, כבוד הדדי ופיוס בין קהילות המפולגות בשל סכסוך.

בנאומו בעיר הנושאת את זכרה של אחת הטרגדיות הגדולות בתולדות האנושות, הדגיש האב פיוטר כי שלום אמיתי אינו יכול להיות מושג אך ורק באמצעות הסכמים פוליטיים. שלום בר־קיימא מתחיל בהכרה בכבודו של כל אדם ודורש נכונות להקשיב לסבלם ולתקוותיהם של אחרים. לדבריו, לקהילות דתיות יש יכולת לתרום תרומה משמעותית באמצעות יצירת מפגשים, בניית אמון ועידוד אנשים לדחות שנאה ואלימות.

את הכנס פתח האב דריוש חרוסטובסקי, מנהל המרכז לדיאלוג ולתפילה, אשר הזכיר כי חייה ומותה של אדית שטיין ממשיכים להציב בפני האנושות שאלות הנוגעות לכבוד האדם, לאחריות, לאמונה ולשלום. בהתייחסו לנושא הכנס הדגיש כי המשתתפים אינם טוענים שבידיהם כל התשובות, אלא מאוחדים בחיפוש משותף אחר דרכים המובילות אל השלום.

בין הדוברים הנוספים היו נציגים מבית אדית שטיין בוורוצלב וחברי המועצה הפולנית של נוצרים ויהודים, אשר חלקו את מחשבותיהם על מורשתה של אדית שטיין ועל שיתוף פעולה בין־דתי למען השלום.

לאחר הכנס התקיימה הליכת תפילה לאורך רציף הרכבת באושוויץ־בירקנאו, ולאחריה סעודת האדון במנזר הכרמליתי באושוויץ. המשתתפים התפללו למען השלום באירופה, במזרח התיכון ובעולם כולו, תוך זכירתם של כל קורבנות המלחמות, האלימות והשנאה.

המרכז לדיאלוג ולתפילה נוסד כמקום של מפגש, התבוננות, חינוך ותפילה עבור אנשים שההיסטוריה של אושוויץ נגעה בהם. באמצעות כנסים, ימי התבודדות, יוזמות חינוכיות ודיאלוג בין־דתי, המרכז ממשיך לקדם הבנה בין עמים, תרבויות ודתות.

השתתפותו של האב פיוטר בכנס שיקפה את מחויבותו של נציגות יעקב הצדיק לקידום דיאלוג ושיתוף פעולה בין קהילות שונות בארץ הקודש. תרומתו הציעה נקודת מבט המבוססת על המציאות היומיומית באזור, וחיזקה מחדש את האמונה כי האמונה יכולה להפוך לכלי רב־עוצמה לפיוס ולשלום.