אבונא סוריאל הירושלמי ז"ל

אחת המתנות הכי יפות של הפעילות הבינדתית שלנו היא החברות עם המנזר הקופטי-אורתודוכסי של ירושלים. הקשר התחיל בזכות חברינו היהודים מקהילת ציון שלפני כמה שנים שמו אותנו בקשר עם אחינו הקופטים על מנת לארגן ערב תפילה בינדתית. ככה הכרנו את אבונא סוריאל ואת אבונא מרקוס, שניהם חדשים, שהגיעו לא מזמן משירות באמירויות על מנת להשתייך למנזר הירושלמי (משם שם המשפחה של כל נזיר). עם השנים החברות איתם הלכה והתעמקה וגילינו שמאחדת אותנו אהבת אמת של אחים. הם באו לשתי ההסמכות שלי, ביקרו אותי בבית החולים כשהייתי מאושפז ושמחו לבוא לבקר את המנזרים הקונטמפלטיביים של דיר רפאת ובית ג'מאל. תמיד נוכחים ופעילים בחזית כשהיה צורך להכין תפילה או שיר, השתתפו בכל יוזמה בנדיבות והרבה ענווה.

אבונא סוריאל הלך לעולמו באופן פתאומי ביום חמישי ה-10 ביוני, תוך כדי תפילת ערבית של חג עליית האדון על פי הלוח האורתודוכסי. הוא סיים את המילים האחרונות של האני מאמין: "...בתחיית הגוף ובחיי הנצח", קרס וליבו הפסיק לפעום. הלך לחגוג בשמיים עם האדון שכל כך אהב.

אנחנו נזכור אותך, אחינו סוריאל, את העיניים הקורנות אור שלך, הצניעות וחוש ההומור שלך, וגם אתה: אל תשכח אותנו בתפילתך! להתראות!