האב פיוטר זלזקו נבחר ל"איש הפיוס לשנת 2026"



הטקס התקיים בבית הכנסת הפרוגרסיבי עץ חיים בוורשה, שם קיבל האב פיוטר את הפרס במה שתיאר כ"התרגשות כנה ועמוקה ובענווה", והדגיש כי אינו רואה בכך כבוד אישי אלא תזכורת לאחריות המשותפת לבנות גשרים במקום שבו עמדו בעבר חומות. תפיסה זו עמדה בלב דבריו לאורך כל האירוע.
בוקר של ברכות
מוקדם יותר באותו יום התקבל האב פיוטר אצל שגריר ישראל בפולין, יעקב ליבנה, אשר בירך אותו אישית על ההוקרה. ליבנה מכהן כשגריר ישראל בוורשה מאז שנת 2021.
חזון שעוצב בידי הכנסייה שלאחר הוועידה
בדבריו התייחס האב פיוטר לעיצובו הרוחני והסביר כי "גדלתי והתאהבתי בכנסייה שלאחר ועידת הוותיקן השנייה", כנסייה שבה נוכחותו של אלוהים בעולם מתגלה דרך יחסים אנושיים ואחווה בין-דתית. אף כי אידיאל זה אינו תמיד מתממש במלואו, ציין כי מהרגע שבו הוסמך לכהונה, הרצון לפגוש כל אדם המחפש את אלוהים - גם בדרכים שונות משלו - הפך לחלק בלתי נפרד מרוחניותו. נושאים אלה הדהדו גם בדיווחים על האירוע.
שמחה, דאגה ומחויבות לאמת
האב פיוטר הביע תודה על כך שבירושלים קיימים מקומות שבהם נוכחותו של כוהן קתולי בחגים יהודיים נתפסת כטבעית ומבורכת. יחד עם זאת, הוא דיבר בכנות על "המקומות שבהם עדיין קיימים שנאה או בורות", כולל בתוך חלקים מן הכנסייה הקתולית שבהם האנטישמיות עדיין מהווה בעיה. הוא הדגיש כי פיוס אמיתי מחייב התמודדות כנה עם פצעים אלו.
לדבריו, פיוס בין יהודים לנוצרים אינו יעד אלא דרך - דרך הדורשת קשב, סבלנות, אומץ ואמת, בראש ובראשונה בלבו של כל אדם. רק כאשר הולכים בדרך זו יחד, אמר, יכולים יהודים ונוצרים לעזור זה לזה להכיר באל השוכן בכל אדם.
האחריות שבפרס
בעיני האב פיוטר, התואר “איש הפיוס” איננו הישג מסכם אלא קריאה לאחריות: “להקשיב ביתר תשומת לב, ללמוד בהתלהבות רבה יותר, לדבר בצורה רחבה יותר, ולבנות גשרים גם במקום שבו הדבר נראה בלתי אפשרי.” הוא הזכיר לנוכחים כי המורשת היהודית-נוצרית איננה מושג מופשט – אלא שורשים חיים, שפה של ערכים וזיכרון המלמד אותנו. מורשת זו נושאת גם היסטוריות כואבות הדורשות אמת, חמלה וערנות.
הוא הוסיף כי פיוס פירושו להיות "מושרשים באמת" - אמת המחייבת אותנו לא רק להביט אל העתיד בתקווה, אלא גם להתמודד בכנות עם העבר.
תודה הבונה תקווה
בסיום דבריו הודה האב פיוטר למועצת הנוצרים והיהודים בפולין על עשרות שנים של מחויבות נאמנה לדיאלוג: "אתם מזכירים לי שוב ושוב כי פיוס אפשרי, כי הוא נחוץ, וכי הוא יפה. יפה שאנחנו שונים, ויפה שאנו יודעים להיות שונים בצורה יפה."
הוא הדגיש כי פיוס דורש ידיים רבות, לבבות רבים וקולות רבים - והוא רואה בכך כבוד להיות אחד מהם. את דבריו חתם בבקשה מכל הנוכחים להתפלל לשלום בישראל ובכל רחבי המזרח התיכון.








נוסטרה אטטה בגיל 60: מפגש קתולי-יהודי בן יומיים בירושלים
יוזמה בין־דתית בנגב – מפגש לימוד בבאר שבע
ערב הסבר על חג החנוכה
דיון פאנל בבית הכנסת מורשת אברהם
קריאה לחידוש הדיאלוג והתקווה
חגיגת 60 שנים לבזמננו (Nostra Aetate)
מפגש בין-דתי לציון 60 שנה ל-"בזמננו" (Nostra Aetate)