מסיל"ה מנציחה את זכרם של חמשת התינוקות שנספו ב-"מחסני התינוקות"

לצפייה בסרטון של מסיל"ה כאן

האב דוד נויהאוז, סגן הפטריארך הלטיני, הוזמן לשאת דברי פתיחה באירוע אשר משך בעיקר את הנשים האפריקאיות המנהלות את הגנים בדרום תל אביב. אנו מפרסמים כאן את דבריו:

אנו מתכנסים הערב לזכור. אנו רוצים לזכור חמישה עוללים, סרון, סונדוס, למך, אפרת ומרהאוויט, כל אחד מהם היה בן אדם קטן אשר קוצרו חייו עלי אדמות. אנו מנציחים את זכרם ומבקשים מהם, כעת שהם יושבים במרומי השמיים, להעתיר בעד כל התינוקות בדרום תל אביב, כל התינוקות הנולדים להורים מהגרים, במיוחד להורים מבקשי מקלט ופליטים, כל התינוקות הנולדים בעוני ובשולי החברה. כן, הערב מרימים אנו את קולנו לשמיים ומבקשים שמירה לכל התינוקות, בייחוד אלה הנתונים בין ידינו. כל אחד מהם הוא אוצר, מתנה מאת האלוהים... אנו מבקשים את העתרת התינוקות שנספו בשנה שעברה למענינו, למען כל אלה המטפלים בתינוקות ומבקשים: מי ייתן ויעשנו מטפלים אמתיים!

אין אנו יודעים את עתידם של העוללים האלה... אולם שנדע כעוללים האלה בא ישוע אדוננו לעולם. אף הוא נולד להורים שהיו רחוקים מהבית. כעוללים האלה, אף הוא נולד לתוך הקשר של עוני ובגלל שלא היה לו מקום במלון, אמו השכיבה אותו באבוס, המקום שבו שמים אוכל לחיות. בשעה שאנו דואגים לקטנים האלה, נזכיר לעצמנו שכל אחד מאלה יכול להיות אותו האדון, לו אנו מצפים ויודעים אנו שיבוא בהוד. בבשורה כתוב: "לָקַח יֶלֶד וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם, חִבֵּק אוֹתוֹ וְאָמַר לָהֶם: כָּל הַמְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל; וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתִי אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי" (מרקוס ט:36 - 37).

בעת שאנו זוכרים את אלה שנספו, עלינו להודות לאלוהים על האימון של ההורים אשר מפקידים את ילדיהם בידינו כל יום ביומו. אכן עצוב הוא המציאות הקשה בעולמנו האכזר, שאימהות אינן יכולות להישאר עם תינוקותיהן, אבות אינם יכולים לשמור בקנאות על ילדיהם. אנו מודים לאל אשר קרא לנו, אלה העובדים שעות ארוכות כל יום עם הילדים האלה, ונקראים על ידי האל להיות להם אב ואם. נבקש את השראת רוח הקודש על מנת להיות מודעים בכל שעה, בכל דקה בכל יום שכל אחד מהילדים האלה מופקד בידינו ועלינו להיות ערניים לגבי כל אחד מהם. "עמדו על המשמר", מצוות ישוע לתלמידיו בגת-שמנים, לילה לפני מותו, היא מצווה חשובה לנו בשעה שאנו שומרים על הקטנים האלה. לא נירדם ולא ניתן לדבר להסיח את דעתנו ואף לא לרגע כי אנו יודעים שרגע אחד יכול להביא לפגיעה קשה ואף למות אחד הקטנים האלה.

אנו כאן הערב כי אנו זוכרים שכבר קרה אסון. עלינו ללמוד משגיאות העבר. אנו באים בפני האדון הערב לבקש מחילה על הטעויות, הסח הדעת, העייפות, האנוכיות, החמדנות, השכחה... האדון, תן לנו את החסד ללמוד מהטעויות של העבר כי אנו רואים בבירור לאן זה מוביל. עלינו להקשיב שוב לדברי תורתך הקדושה: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע. אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (דברים ל:11 – 16).

אדון, אנו באים לפניך ומבקשים את ברכתך וחסדך. שלח לנו רוח קודשך, "רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה" (ישעיהו יא:2). מלאים ברוח הזאת, נתחייב מחדש לעמוד על המשמר, נתחייב מחדש לטפל ברוך, לאהוב ולרחם על הקטנים האלה אשר הפקדת לשמירתנו. ניזהר ונבחן תמיד שמה שדוחף אותנו בכל רגע הוא הדאגה לקטנים ולא התאווה הארצית להרוויח יותר או העייפות המסיחה את דעתנו משמירתנו עליהם. מלא אותנו ברוח הקודש ועשנו כלים לאהבת האלוהים ודאגתו להם, לכל אחד מהקטנים האלה שהם ילדיו. תן לנו להיות עיניך ואוזניך הרואות אותם והשומעות את צעקתם לאהבה ולתשומת לב. תן לנו להיות ידיך וזרועותיך המחזיקות אותם קרובים כפי שאתה מחזיק אותנו. תן לנו להיות רגליך הרצות לקראתם כפי שאתה רץ לקראתנו בשעת צורכנו. יתרה על זאת, תן לנו להיות ליבך הקדוש, נדקר בגלל אהבתך לנו, המזרים מים המעניקים חיים ודם הגואל את באי עולם, לב שהינו חיים לעולם.

כתוב בספר הבשורה: "הֵבִיאוּ אֵלָיו יְלָדִים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם, אַךְ הַתַּלְמִידִים גָּעֲרוּ בָּהֶם. רָאָה יֵשׁוּעַ וְהִתְכַּעֵס. אָמַר לָהֶם: "הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי, אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כְּיֶלֶד לֹא יִכָּנֵס לְתוֹכָהּ". הוּא חִבֵּק אוֹתָם וּבֵרְכָם בְּשִׂימוֹ אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם" (מרקוס י:13 – 16). אדוננו מלמד אותנו שעלינו ללמוד רבות מהקטנים האלה. הם נותנים אימון, מבטאים את צורכיהם, פותחים את זרועותיהם ומצפים שנגן עליהם, נחבק אותם, ננחם אותם ונרדים אותם. כפי שהם נותנים אימון, כך עלינו לתת אימון באדון. הם מלמדים אותנו כיצד להיות ילדים קטנים כך שנוכל להיכנס למלכות האלוהים. בואו לא נבגוד באימון שלהם לעולם ונמשיך ללמוד יחד כיצד להיות מטפלים אמתיים של הילדים האלה בצלם כדמות אבינו הדואג לנו.

אנו מודעים שאין אנו יכולים לעשות את כל זה לבדנו! אנו מבקשים את עזרת האל, ליווי אדוננו ישוע, השראת רוח הקודש והגנת הקדושים אולם הערב אנו אף מודים על העבודה המסורה של הארגונים הישראליים אשר פועלים בדרום תל אביב, בייחוד אלה הדואגים לילדים. אנו מודים על עבודת מסיל"ה וכל אלה העובדים בארגון הזה: המנהלים, העובדים הסוציאליים, אנשי הצוות והמתנדבים. יחד אנו מהווים צוות חזק ויחד אנו חפצים לחדש את מחויבותנו לשים במקום הראשון את הקטנים האלה. הם אוצר ואנו שומרי האוצר הזה. שהאדון יעזור לנו! אמן.