זיו: פרשת השבוע - פרשת בשלח

שִׁירוּ לַיהוה כִּי־גָאֹה גָּאָה

בביאורים שהצענו לתחילת ספר שמות עד כה, הראנו כיצד בחירתו של משה ויציאת בני-ישראל ממצרים שזורים באופן עמוק בסיפור בריאת העולם ובריאת האדם. בו-זמנית, העם המצרי חווה תהליך הפוך: סוג של השחתה של הבריאה, עם עשרת המכות שמתארות סדר הפוך בדיוק מסדר הבריאה. בתיאור בראשית יש תנועה מסודרת מלמעלה למטה (מהשמים לארץ), בזמן שלמכות יש סדר של השחתה בתנועה מלמטה למעלה. ממי היאור שמושחתים על-ידי הדם, להשחתת פני האדמה, השחתת גוף האדם והבהמה, השמים ואף אל החושך - שלילת האור - בכדי לסיים עם מות הבכורות - השחתת סדר החיים. כל זאת מגיע לשיא בפרשה שלנו עם אירוע היציאה ממצרים בעצמו.

במשך כל סיפור הבריאה מחדש של עם ישראל במצרים, האישה - הבריאה האחרונה (בראשית ב:22) - ממלאת תפקיד מרכזי, אף כי ברקע הדברים. יוכבד, אימו של משה וביתו של לוי (שמות ב:1) הנה סוג של חוה אשר יולדת את משה באותו גיל (לפי המסורת, בגיל 130 שנה) שבו חוה ילדה את שת. ישנן את שתי המיילדות שִׁפְרָה ופּוּעָה (שמות א:15) שמצילות את הזכרים העברים הנולדים. ישנה שרח-בת-אשר המיסתורית שנכנסת למצרים עם יעקב (בראשית מו:17) ויוצאת ממנה עם משה (במדבר כו:46) - בגיל 210 לפחות - ואשר לה מיוחסים מדרשי אגדה רבים. ישנה לבסוף מרים, אחות משה שהצילה את חייו ובנאמנותה גם קיימה את גאולת העם. זאת מרים הזאת אשר בפרשה שלנו בהיותה נביאה (שמות טו:20) מביעה את השמחה העמוקה של הבריאה המחודשת כאשר היא לוקחת ״אֶת־הַתֹּף בְּיָדָהּ״ (שם) ומנהיגה את בנות ישראל בריקוד ובשירה ש״שִׁירוּ לַיהוה כִּי־גָאֹה גָּאָה״ (שם). לבסוף הפרשה שלנו מציגה בפנינו את מצוות השבת בפעם הראשונה: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לַיהוה מָחָר אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר״ (שמות טז:23). ואכן זה עם השבת שעימה הבריאה המחודשת הזאת מגיעה לידי סיום, כמו הבריאה הראשונה. עם ישראל שמכונה ״צבא״ בפעם הראשונה (שמות יב:51), נידמה עתה לצבאות האלהים: ״וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת״.

אבל זוהי שבת שלא תימשך זמן רב. העם יתחיל עכשיו תקופה של 40 שנות התדרדרות אשר יסתיימו במות כמעט כל בני ישראל שיצאו ממצרים. הבריאה החדשה הזאת, שנולדה בגאולה ממצרים הינה רק טעימה של הבריאה החדשה האחרונה בסוף הימים. שבת שלום.