היום העולמי למהגר ולפליט ביפו

בהתכנסות נפלאה של המהגרים מהקהילות המגוונות, נחוג היום העולמי למהגר ולפליט באמצעות מיסה חגיגית ותוכנית תרבותית. העורך הראשי של המיסה היה האב זאהר עבוד, הכוהן הממונה על יפו, ודרש במיסה האב דוד נויהאוז, סגן הפטריארך הלטיני והממונה על תיאום עבודת הכנסייה עם המהגרים בישראל (את דרשתו ניתן לקרוא כאן). השתתפו במיסה הקהילות השונות: הפיליפינים, המאמינים מהמנהג בגע'ז, ההודים, הלבנונים, האפריקאים, הסרי לנקים והרומנים ועוד אנשים רבים ממגוון עצום של מוצאים.

לפני תחילת המיסה, הקהילה במנהג ג'עז ערכה שלוש טבילות וחתונה ומיד עם תום המיסה נערכו שתי טבילות באותו טקס, לתינוק פיליפיני ולתינוק נגריאני. הקהילה הלטינית בכנסיית אנתוני הקדוש נמצאת בלב ליבו של עולם המהגרים.

המיסה החלה בשעה 11.00 ובתהלוכת הכוהנים היו: האב זאהר, הכוהן הממונה על קהילת יפו, שהיה העורך הראשי, האב דוד, סגן הפטריארך הלטיני, האב קרלוס, סגנו של האב זאהר, הממונה על המהגרים ביפו, האב אפולנרי, הממונה על הקתולים הדוברים עברית ביפו, האב טוג'י, הממונה על קהילת ההודים, האב מדהין, הממונה על קהילת מנהג הגעז, האב קרסטיאן, הממונה על קהילת הרומנים, האב ריק, הממונה על מרכז רחמי האל, האב ג'יימס, הממונה על קהילת לורנצו רואיז הקדוש של הפיליפינים בירושלים, האב ארני, הממונה על קהילת הפיליפינים בחיפה, והאב דרמה מקהילת ההודים. בקהל המאמינים היו נזירות אשר אף הן מסייעות בעבודת הכנסייה עם המהגרים: הנזירות הפיליפיניות ממסדר פאולוס הקדוש משרטר, הנזירות הסרי לנקיות ממסדר הסיוע המתמיד, נזירות קומבוני ואחרות. הכנסייה הייתה מלאה עם המאמינים מכל הקהילות.

לאחר שיר כניסה מלהב, אשר שרה המקהלה המעורבת המורכבת מפיליפינים ואפריקאים בכנסיית אנתוני הקדוש, האב זאהר, והוא פלסטיני אזרח ישראל, בירך את הקהל בשם הקהילה המקומית ומנזר האחים הפרנציסקאנים המתגוררים במקום. במהלך המיסה, כל קהילה תרמה לליווי המוזיקלי מהמסורות שלהן. יופייה וגיוונה של השירה הדהימו את המשתתפים. השיר "רחם" היה על פי המסורת המרונית בפיהם של הלבנונים, ה"כבוד לאלוהים" היה באנגלית בפיה של המקהלה המעורבת, המזמור היה בעברית בפיו של פרח הכהונה לנציגות יעקב הצדיק, בני, שיר ה-"הללויה" היה במסורת המרונית, שיר ההגשה היה בקונקאנית מהקהילה ההודית, שיר ה-"קדוש" היה באנגלית בפיה של המקהלה המעורבת, הצהרת הזיכרון היה במנהג הגעז, תפילת "אבינו שבשמים" הייתה באנגלית בפיה של המקהלה ממרכז רחמי האלוהים, שיר השלום היה בערבית בפיה של הקהילה הלבנונית ו-"שה האלוהים" היה באנגלית מהמקהלה המעורבת. בזמן חלוקת לחם הקודש ולאחריו, ארבע מקהלות שרו כל אחד בתורו: קהילת מנהג הגעז, האפריקאים, הפיליפינים וההודים. שיר הסיום היה באנגלית מהמקהלה המעורבת.

המקראות נבחרו למעמד הזה במיוחד ושיקפו את חוויית המהגר: מקרא ראשון מספר שמות כב:21 – 23 (בשפה הטגאלו), מזמור כג בעברית, המקרא השני מהאיגרת אל העברים יג:1 – 3 (בשפה הקונקאנית) ומקרא מספר הבשורה על פי מתי ב:13 – 15 (בערבית ובאנגלית). הדרשה התמקדה בסיבות להתכנס ולציין את יום המהגר והפליט: על מנת לחגוג, להתפלל ולתת ביטוי לאמונה. האב דוד שילב בדרשתו קטעים נרחבים ממסר האפיפיור פרנציסקוס ליום העולמי של המהגר והפליט ב-2014.

תפילות המאמינים היו בשמונה שפות: למען הכנסייה והאפיפיור בטגאלו, למען הכנסייה המקומית והפטריארך בקונקאני, למען הצדק והשלום כאן ובכל מקום בערבית, למען הפליטים ומבקשי המקלט בטיגריניה, למען מהגרי העבודה ותנאי עבודה צודקים במלייאלם, למען הזקנים והחולים בסינהאלית, למען ילדי הקהילות ואמונתם הנוצרית בעברית, למען בני המשפחה שנשארו במולדת באנגלית ולמען התנאים היומיומיים ברומנית.

המנחות הובאו למזבח על ידי זוגות מהקהילות השונות, כל זוג בלבוש מיוחד והמנחה ממסרתו:פיליפינים, הודים, מנהג הגעז, ניגריאנים, סרי לנקים ולבנונים.

מיד עם תום המיסה, ארבע קבוצות הציגו את המסורות שלהם בשירה ובריקוד: קהילת מנהג הגעז, הקהילה הפיליפינית ממרכז רחמי האל, הקהילה ההודית והקהילה הסרי לנקית.

בדבריו בסוף היום, האב דוד ציין את שלמות התפילה והתכנית שהייתה מתנתה של רוח הקודש המסדרת את אברי הגוף באחדות. היום היווה חוויה מיוחדת של יופייה של הכנסייה אשר מתהלכת בעולם כגוף אחד במגוון אבריה. תודה לאלוהים על הכנסייה ואנו מחדשים את מחויבותנו לחיות בסולידאריות עם כל אלה החיים בשוליים, אלה הסובלים מניצול ומהיותם רחוקים ממולדתם ובני משפחותיהם.

לצפייה בתמונות שונות מהיום כאן