פרח המדבר: הימים האחרונים באיטליה

יום שישי, ה-16 באוגוסט. התעוררנו ואכלנו ארוחת בוקר קלילה ויצאנו לדרך. עלינו על אוטובוס לראש הגבעה עליה ממוקמת אסיזי. בהדרכתו של האח אלברטו התחלנו את הסיור בעיר. תחילה ביקרנו בכנסייה שבימי פרנציסקוס הייתה הקתדראלה המקומית. זהו המקום בו קלרה ופרנציסקוס נטבלו וקיבלו את החדה הראשונה ואת חתימת הקדוש. כיום הבישוף כבר לא יושב במקום הזה, אך הכנסייה יפה ביותר. בכיכר הכנסייה נערך משפטו של פרנציסקוס שנטבע על ידי אביו מכיוון שחילק חינם כסף ובגדים לעניי העיר מהמחסנים של המשפחה. לאחר מכן המשכנו לכנסייה שנבנתה על בית משפחתו של פרנציסקוס. בכנסייה נמצא החדר בו כלא אביו של פרנציסקוס את בנו טרם המשפט וכמו כן קיימת עוד הדלת המקורית של ביתם. לאחר ביקור וסיפור קורות חייו של פרנציסקוס על ידי אלברטו ואפולינרי המשכנו בסיור. לאחר ירידה ארוכה הגענו לבזיליקת פרנציסקוס הקדוש בעיר, בה שמורה גופתו של פרנציסקוס. הכנסייה חשובה גם מבחינה אמנותית שכן הציורי הקיר בה צוירו על ידי הצייר האיטלקי הרנסנסי ג׳יוטו, הראשון להשתמש בפרספקטיבה בציוריו. לאחר סיור בכנסייה ותפילה מול קברו של פרנציסקוס ושל הנזירים הראשונים, ניתנה לנו שעה לסייר בכנסייה. חלק הלכו לווידוי וחלק המשיכו לסייר בכנסייה או הלכו לקנות מזכרות. לאחר שעה חופשית זכינו לערוך מיסה בקפלה מרכזית בכנסייה. לאחר המיסה המרגשת ועוד דרשה טובה של האב אפולינרי שעסקה בחייו ותורתו של פרנציסקוס, חזרנו למקום הלינה. משם התארגנו והמשכנו לתחנת הרכבת כדי לחזור לרומא. בתחנת הרכבת נפרדנו מאלברטו שמתחיל חודש התבודדות. עלינו על הרכבת וכעבור שעתיים היינו ברומא. משם המשכנו לארוחת ערב אליה הזמין אותנו האב נונציו. לאחר ארוחה משביעה הלכנו לישון לקראת יום של סיורים ברומא.

שבת, ה-17 באוגוסט. התעוררנו ברומא ליום המלא האחרון שלנו בעיר. לאחר ארוחת בוקר יצאנו להספיק לטייל בעיר כמה שיותר. התחלנו את הטיול בפיאצה די ספניה, אחת הכיכרות המרכזיים בעיר. לאחר סיור קצר במקום והסבר מפי אפולינרי, התפזרנו לקניות ולבתי קפה. לאחר כחצי שעה נפגשנו כולנו והמשכנו בטיול. ביקרנו בכנסיית אנדריאה דלה פרטה הקדוש בה הופיעה הבתולה מרים לאלפונס רטיסבון ובעקבות אירוע זה הוא נטבל. באותה הכנסייה ערך הקדוש מקסימיליאן קולבה את המיסה הראשונה שלו ככוהן. כשביקרנו בחנות המזכרות, נדהמה המוכרת לגלות שאנחנו מבקרים מישראל ונתנה לכל מי שהיה נמצא בחנות תליון של הבתולה הברוכה בחינם. מחוץ לכנסייה הצטרפו אלינו שתי ידידות של בני משהותו ברומא. החלטנו ללכת לקולוסאום. בדרך עברנו אל מול מזבח המולדת והמרפסת ממנה הכריז מוסדותיהן על הצטרפות איטליה למדינות הציר במלחמת העולם השנייה. כאחר הליכה די ארוכה במרכז העיר העתיקה של רומא, הגענו לקולוסאום. המראה היה מדהים מבחוץ וכולם צילמו והצטלמו. המשכנו לארוחת צהריים שנערכה במסעדה קטנה וקרירה ברחוב סמוך. לאחר הארוחה, הידידות של בני עזבו והמשכנו לטייל. עברנו בכנסייה בה ישנה השתחוויה תמידית וכוונות תפילה למען הנוצרים. לאחר תפילה נוכח גוף האדון המשכנו לטייל. הגענו לרובע היהודי בו בני ערך לנו סיור מפורט וסיפר בקצרה את תולדות הקהילה היהודית באיטליה עד ימינו. נראה שהקהילה היהודית באיטליה עשירה תרבותית ומעניינת מאוד. לסיום הסיור ביקרנו בכנסיית האם של הישועים, כנסיית ישוע, בה קבור מייסד המסדר איגנציוס מלויולה ונמצאים אף שרידים של פרנסיסקוס חבייר. לאחר תפילה קצרה בכנסייה המשכנו למקום הלינה. לאחר התארגנות קצרה התחילה מיסת יום ראשון של הקהילה שנערכה למעננו בעברית עם תרגומים קצרים לאיטלקית של חלקים ממנה. בדרשה דיבר אפולינרי על הצורך של המאמין לשנות את חייו לאור אש האמונה ולהתעצב על פיה. לאחר מכן היה מפגש של שאלות ותשובות בינינו לבין חברי הקהילה בניהולו של עיתונאי מקומי. לאחר מכן ארוחת ערב. בסיום הארוחה הכינו הפתעה לבני ולאפולינרי. כינסנו אותם לאולם הספורט, לאור נר בלבד, ולאחר תפילת "אבינו שבשמים" כל אחד הודה להם באופן אישי על המסע ועל תפקידם כמדריכים בו. תודות נשמעו גם לאלברטו שלא היה נמצא. לסיום מפגש ההודיה נתנו לאפולינרי ולבני חולצות חתומות על ידי חברי הקבוצה וצלבים שקנינו להם. לאחר חיבוקים רבים הלכנו לישון. מחר תפילת המלאך עם האפיפיור.

יום אחרון, יום א, ה-18 באוגוסט. היינו אמורים להתעורר מאוחר יחסית לארוחת בוקר – יום ראשון אחרי הכול – אבל את רובנו העירו פעמוני הכנסייה וקולות המתפללים בחצר בית הקהילה בשעות הבוקר המוקדמות. בארוחת הבוקר נפרדנו מדון נונציו, שאירח אותנו ברוחב לב ובנדיבות יוצאת דופן. בני ואפולינרי נתנו לו חולצה של הקבוצה ומי שרצה הוסיף לכך מזכרות שהוא הביא עמו מישראל. שמחנו לשמוע שהוא כנראה יהיה בארץ בשנה הקרובה. לאחר הפרידה יצאנו לדרכינו לרכבת התחתית כדי להגיע לכיכר שמעון-כיפא הקדוש לכבוד תפילת המלאך השבועית של האפיפיור. למרות שברכבת לא היה עומס, מרגע היציאה ראינו מאות ואלפי אנשים צועדים יחד אתנו לכיוון הכיכר. לאחר כרבע שעה הגענו ותפסנו מקום, מכיוון שלא היה צל והיה עלינו להעביר בכיכר שעה וחצי עד לתחילת התפילה, פרסנו דגל ישראל שסכך עלינו בזמן ההמתנה. רבים באו לדבר, לשאול, להתעניין ולהצטלם אתנו בשל כך. בלטה במיוחד קבוצה של עולי רגל מלבנון שעמם דיברו בערבית מהקבוצה שלנו באווירה ידידותית וחיובית. בחצות היום האפיפיור הופיע במרפסת חדר העבודה שלו והחל לומר את התפילה. בדברים שנשא דיבר על כך שהאמונה היא לא קישוט בחיינו, אלא כוח שאמור להניע את כול כולנו ולשנות את מסלול חיינו. דבריו התחברו היטב עם דרשותיו של האב אפולינרי לאורך המסע והיו חתימה הולמת לעליית רגל זו. לאחר התפילה הלכנו לאכול צהריים ונחנו על דשא בכיכר ציבורית ברומא. המשכנו למקום הלינה, התארגנו ונחנו מעט – ויצאנו לשדה התעופה. בתחנה המרכזית נפרדנו מבני, שממשיך את מסעו ונסע לבית הוריו, בנפולי. אחרי פרידה מרגשת וקולנית בהשוואה לתחנת הרכבת הרדומה בראשון בצהריים, עלינו על רכבת לשדה התעופה. לאחר המתנה של כשעה עלינו על המטוס. כעבור שלוש וחצי שעות נתחנו וכל אחד נסע לביתו. החוויה נגמרה. שבח לאל ותודה לכל מי שעזר בארגונה בכל דרך ובמיוחד לתורמים וביניהם האיחוד הגרמני של ארץ הקודש.