צעירי הקהילה בפואצולי

שבעה עשר הצעירים מקבוצת פרח המדבר, קבוצת הצעירים של הקהילות הקתוליות הדוברות עברית בישראל, בין הגילאים 14 ועד 26, המייצגים את כל הקהילות הקתוליות הדוברות עברית, נסעו עם האב דוד (שנשאר איתם רק שלושה ימים), האב אפולינרי, האח אלברטו ובני. הם נסעו משדה התעופה בן גוריון ביום ד, ה-7 באוגוסט, בכיוון רומא.

מרומא, הקבוצה עשתה את דרכה ברכבת אל העיר פואצולי. העיר הזאת מוזכרת בספר מעשי השליחים כי שם הנמל שאליו הגיע שאול השליח בדרכו לרומא. "מִשָּׁם שַׁטְנוּ הָלְאָה וְהִגַּעְנוּ לְרֶגְיוּם. יוֹם אֶחָד אַחֲרֵי כֵן נָשְׁבָה רוּחַ דְּרוֹמִית וּלְמָחֳרָת בָּאנוּ אֶל פּוֹטְיוֹלִי (פואצולי של היום). מָצָאנוּ שָׁם אַחִים וְנִתְבַּקַּשְׁנוּ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלָם שִׁבְעָה יָמִים. כָּךְ בָּאנוּ לְרוֹמָא" (מעשי השליחים כח:13 – 14). התחנה הראשונה של שאול באיטליה הייתה אף התחנה הראשונה של הקבוצה של הצעירים הקתולים הדוברים עברית.

קיבל את פני הקבוצה בתחנת הרכבת בנפולי, המארח, דון מריו, הכוהן הממונה על קהילת הלב הקדוש בפואצולי ואיש נגיב מאוד התומך בנציגות יעקב הצדיק, אשר הגיע בליווי קבוצה של צעירים מקהילתו. הקבוצה תבלה חמישה ימים בקהילה הזאת בליווי הידידים המתלהבים החדשים. דון מריו חזר כמה ימים קודם לכן מיום הנוער העולמי בברזיל, ושמחתו לקבל את הקבוצה הייתה גלויה בכל צעד. הוא הכיר את בני לפני שבני נסע לחיות בישראל. הקבוצה התארחה בקהילה לארוחת ערב מאוחרת מאוד ולאחריה התפצלו לקבוצות קטנות של שניים או שלושה על מנת להתארח במשפחות הקהילה.

התלהבות האירוח הייתה מרשמיה במיוחד כי אנשי האזור חיו טרגדיה גדולה בימים האלה. 39 אנשים מהמקום נהרגו בתאונת אוטובוס קטלנית ואחרון הקרבנות נספה ביום הגעת הקבוצה.

למחרת, יום ה, ה-8 באוגוסט, הקבוצה טיילה ברחובות פואצולי, עיר יפיפייה על שפת הים. רגע חשוב אחד היה הביקור בנמל, המקום שבו שאול דרך רגל על אדמת איטליה, וההליכה בעקבותיו בעיר. לאחר טיול בעיר בחום הכבד, הקבוצה השתתפה במיסה בעברית בקפלה של בישוף העיר. לאחר מכן, היא התארחה שוב בקהילת הלב הקדוש לארוחת צהריים יחד עם הבישוף, ג'נארו פסקרלה, וראש העיר. באותו יום, אחר הצהריים, הקבוצה ביקרה בבניולי, שכונה בנפולי אשר בה נולד בני, פרח כהונה לנציגות יעקב הצדיק. משפחתו של בני שמחה מאוד לקבל את כל הקבוצה יחד עם החברים האיטלקים בדירתם הקטנה בקומה החמישית.

למחרת, ה-9 באוגוסט, היום החל עם מיסה שנערכה על ידי הבישוף, בכנסייה המוקדשת לאחד המרטירים המקומיים, אשר מת על קידוש השם בידי הרומאים, ג'נארו הקדוש. הבישוף הקדיש את דרשתו לעוד מאמין שמת על קידוש השם, הקדושה היהודייה אדית שטיין (הנזירה תרזה בנדיקתה של הצלב) אשר נספתה בשואה. לאחר המיסה, הקבוצה ביקרה בהר הגעש ליד פואצולי ובאמפיתיאטרון וסעדו את ארוחת הצהריים בקהילה סמוכה על שם הקדוש וונסנט פרר.

לאחר מנוחת צהריים קצרה, הקבוצה יצאה ברכבת לבקר בעיר נפולי הסמוכה, עם ההיסטוריה העשירה שלה וכנסיותיה הרבות. שם פתאום נפתחו השמיים וירד מבול של גשם והקבוצה מצאה מקלט בבית קפה אולם איחרו בשובם אל פואצולי לערב שבת בקהילה יחד עם הצעירים ובני משפחותיהם. הקבוצה מישראל שיתפה את האיטלקים בכמה ממרכיבי ערב שבת, השירים והרוחניות. לאחר הארוחה, כמה מהצעירים מישראל הציגו את עצמם על מנת לשקף את הרבגוניות והייחודיות של הקהילה הקתולית הדוברת עברית בישראל.

הימים הראשונים של עליית הרגל באיטליה עברו בשמחה ובהתרגשות כאשר הקבוצה מתכוננת לנסיעה לרומא. תודה לך דון מריו ולכם הצעירים הנפלאים שקיבלו אותנו!