אזרחים על קו האש – שיח בינדתי

המכון למחקרי ביטחון לאומי, תוכנית לצבא ואסטרטגיה בשיתוף פעולה עם מכון אליהו לדיאלוג בינדתי ארגן כנס מעורר מחשבה בנושא: "הכנסת אזרחים לקו האש – עמדת הדתות". היוזמה באה מד"ר גבי סיבוני, ראש התוכנית לצבא ואסטרטגיה במכון והביאה יחד נציגים של הדתות השונות אשר שתפו את הקהל שמילא את אולם ההרצאות בעמדות הדתות. האירוע התקיים במכון הממוקם ברחוב חיים לבנון 40 בתל אביב.

הפרופסור לתיאולוגיה מוסרית ונשיא המכון התיאולוגי הסלזיאני בירושלים, האב ביז'ו מיכאל, הציג את תורת הכנסייה בסוגיה זו. קבוצה אשר כללה כוהנים, נזירות ופרחי כהונה השתתפו בכנס ושאלו שאלות במהלך הדיונים.

שייח פאדל מנצור, חבר בכיר בקהילה הדרוזית הציג את העמדה הדרוזית לגבי דיני מלחמה. הקאדי (שופט מוסלמי) אייאד זחאלקה, הממונה על בית המשפט המוסלמי בירושלים, הציג את דיני המלחמה באסלאם. הרב יובל שרלו ממרכז האתיקה בירושלים דן בדיני היהדות לגבי ההבחנה בין לוחמים ואזרחים בקו האש. בתום ההרצאות, הקהל הערני שאל שאלות רבות לחברי הפנל והתקיים דיון פעיל ופתוח.

בהסתמכו על כתבי הקודש ותורת הכנסייה הקתולית, האב ביז'ו מיכאל הפנה את תשומת לב שומעיו לקדושת חיי האדם והחובה לכבד את המעמד השווה של האדם וזכויותיו. הוא אף הדגיש את הסולידריות בין בני אדם והדאגה המתחייבת בבחירת האמצעים כאשר מיישמים את הזכות הלגיטימית להגנה עצמית. הוא אף ציין שלמעשה אלימות גוררת בעקבותיה אלימות והמלחמה בפני עצמה מהווה כישלון לאנושות. המשיח לא השתמש באלימות על מנת להגן על עצמו ואף דרש משמעון כיפא להחזיר את חרבו. הוא יוצר אתגר חשוב לכל נוצרי המחפש ללכת בעקבותיו.

שאלות מעניינות רבות נשאלו בחלק של הדיון. כיצד ניתן להסביר שבמאה האחרונה יותר אנשים נספו במלחמות מאשר בכל התקופות קודם לכן? האם הדת לא חייבת לאסור על מלחמה במקום לדון באתיקה של הלחימה? האם תורות הדת לא נראות מאוד רחוקות מעולם האלימות האמיתית אשר חווים? מה הבחנה בין לרדוף את הרע ולהתגונן בפניו? כיצד לוחמים נגד רוע במלחמה? מה השפעתה של הדת ותורותיה על החייל או על מנסח האסטרטגיה? המארגנים היו צריכים להתערב ולקצר את הדיון בגלל השאלות הרבות.

אחד המשתתפים בירך את המכון על יוזמה חשובה זו והציע שראוי שדיאלוג כזה בליווי חשבון נפש יהפוך להיות תוכנית סדירה במקום להיות אירוע חד פעמי. הכנס עמד בקו אחד עם עמדת האו"ם והכנסייה. צוטטו דברי האפיפיור המבורך יוחנן פאולוס ה-2 לקראת סוף המאה הקודמת: "רבים ונוראים הם המצבים שבהם ילדים, נשים וזקנים חפים מפשע ולא מזוינים הפכו להיות מטרות חיות ומכוננות במאבקים אלימים בזמננו. רבים הם למעשה ובכן עלינו לחוש שהרגע כבר הגיע לשנות כיוון באופן החלטי ובנטילת אחריות". הכנס "הכנסת אזרחים לקו האש" היה צעד חשוב בשינוי כיוון זה.