הקהילה ההודית עולה את הר תבור

כ-200 מהגרי עבודה מהודו העיזו לעלות את השביל המטלטל, אשר אורכו כ-5 קילומטר המוביל לכנסיית היפע על פסגת הר תבור, ההר הקדוש באזור הגליל התחתון בצפון ישראל. עליית הרגל אירעה יומיים לפני חג היפע, חג המקום, בשבת, ה-4 באוגוסט, 2012. למרות מעלות החום הכבדות ואף המעיקות של הקיץ הגלילי, ההודים החסידים שרו מזמורים דתיים, התפללו את תפילת המחרוזת וצעדו בשמחה גלויה עד שהשיגו את פסגת ההר. הם זכרו את מסע אדוננו ישוע ושלושת תלמידיו על ההר הזה לפני כאלפיים שנה.

צוות עבודת הכנסייה עם הקהילה ההודית אפשרה את המסע לשם התחדשות רוחנית למען כל המאמינים ההודים לרגל חג היפע, החג העיקרי באזור הזה, אשר חל כל שנה ב-6 באוגוסט. החג מנציח את הסיפור בספרי הבשורה כאשר אדוננו ישוע לוקח את שלושת תלמידיו הנבחרים, שמעון-כיפא, יעקב ויוחנן, ועולה את ההר הגבוה. שם הוא נראה לבוש הדר ועל פי המסופר פניו זהרו כשמש ולבושו נהיה לבן כאור. לידיו הופיעו הגיבורים המקראיים, הנביאים משה ולאליהו אשר שוחחו איתו.

בהגיעם לכניסה, שער משמורת ארץ הקודש של הפרנציסקאנים, אשר דרכו נכנסים למתחם הכנסייה, הצליינים חשו בעייפות גדולה בגלל החום הכבד והעלייה הארוכה. ברם, הם התרגשו מאוד ובהתלהבות גדולה נכנסו לאתר הקדוש, שהקדישוהו אדוננו ושליחיו הקדושים והצליינים הקדושים, גברים ונשים, שביקרו כאן במהלך מאות ההיסטוריה.

בכנסיה לכנסייה, בירך אותם בבואם האב אנטוניו דודק הפרנציסקאני, שומר המנזר, ונשמעו פעמוני הכנסייה. האב דודק השמיע דברי הוקרה ועידוד נוכח מאמצי הקהילה ההודית השוקקת חיים אשר העיזה להשלים עליית רגל כזו. לאחר שבירך אותם בשם האב והבן ורוח הקודש הוא התיז אותם במים מקודשים.

כולם השתתפו בסעודת האדון אשר נערכה בקונקני ובאנגלית בידי הממונה על צוות המארגנים, האב ג'יי הפרנציסקאני. התפילה נערכה ביראה ובחסידות רבה. המאמינים התפללו למען השלום במזרח התיכון ובייחוד למען סוריה ואף התפללו למען משפחותיהם בהודו. מבין המשתתפים, היו אלה אשר העירו שביקרו במקום מספר פעמים אולם לא הייתה להם קודם את הזכות להשתתף כאן בסעודת האדון.

לאחר תום התפילה, המשתתפים עברו לחלק השלישי של האירוע: ההשתתפות בארוחת האחווה אשר הכינו אנשי הצוות לכל הנוכחים על ההר הקדוש. המתנדבים העובדים במקום ציינו שהם כבר ראו צליינים רבים מהודו על ההר אולם לא מספר כה גדול ולא כלאה שעלו את ההר ברגל. ניתן לציין שבזמנים עברו, בעת העתיקה, הצליין היה צריך לעלות 4340 מדרגות על מנת לגשת לכנסייה.

לקהילת מהגרי העבודה מהודו, המסע היווה חוויה המחדשת את האמונה ומשנה את המשתתף. אין ספק ש-"יטרה" התבור יישאר בזיכרונם ובליבם משך כל ימי חייהם.

(התמונות: רושן מרטיס, חדרה)