מיסה לילדים הפיליפינים: הוראת השמחה על פי האב פיוטר

כחמישה עשר ילדים נכחו בסעודת האדון בעברית שנערכה בקהילה ברחוב הרב קוק בשעות אחר הצהריים בשבת. הסלזיאנים, אשר אצלם הילדים לומדים שיעורי דת באנגלית ובעברית, חשו את הצורך לליטורגיה בעברית, השפה שהילדים משתמשים בה בחייהם היומיומיים ובבית הספר. הילדים הכירו את ה-"אני מאמין" בעברית והיו יכולים להשתתף בתפילה ללא כל קושי בקריאתם בחוברת המיסה בעברית. כמובן, ישנו צורך להשקיע עבודה על מנת להסביר לילדים את החלקים השונים של סעודת האדון על מנת שיבינו את המשמעות של כל חלק מהתפילה. בנוסף, יהיה צורך ללמד אותם לשיר את השירים של המיסה. האב פיוטר החל בעבודה הזאת באותו המעמד ועזרו לו שלושת המורים מהמכון הסלזיאני אשר ליוו את הילדים.

לפני תחילת המיסה, מגלי וג'רמי לימדו את הילדים לשיר שיר כניסה מספרון השירים של הקהילה. הילדים, עדיין נבוכים במעט, הסכימו להשתמש בכלים המוזיקאליים שהגישו להם. לאחר מכן, האב פיוטר החל את התפילה אולם השתמש בסגנון פדגוגי מאוד מלא חיים והומור והסביר כל צעד והנדרש להשתתף בו במלואו. במהלך הדרשה, המוקדשת לנושא האהבה, הוא התקרב אל הילדים וביקש מהם להשתתף. הוא שאל אותם שאלות: היכן נוכחת האהבה בחיינו? והיכן היא נעדרת? הילדים השיבו לשאלות תשובות פקחות, שמחים להתבטא בשפתם העברית. הם זיהו את האהבה בחיי המשפחה, בקרב החברים, והעדר האהבה בלעג, בחוסר משמעת ובקנאה... לאחר החידה, בסגנונו הפשוט והמתלהב, האב פיוטר האיץ בילדים לחוש את שמחת נוכחות ישוע והאש שבה. הילדים קמו על רגליהם ושרו שיר שהכירו ורקדו על פי המוזיקה.

בסוף התפילה, המבוכה נמסה והחרדה נעלמה, היה ברור שהילדים האלה פגשו במקום את ישוע אשר אמר להם באותו המעמד: "אתם ידידיי" ודיבר איתם בשפת הלב.

נוכל לקוות שהעבודה שהחלה באותה התפילה תמשיך ושהילדים ישובו באופן סדיר לקהילה. ברוכים הבאים להם ולמוריהם הנאמנים.