ההודים חוגגים את יום א של הלולבים

הייתה זו הפגנת אמונה בישוע המשיח צבעונית, מלאת שמחה ומרהיבה. ההמונים שבאו הביעו את אמונתם בישוע המושיע, האדון והמלך, מלכנו ומלך היקום כולו. המשתתפים היו גאים לשמוח ולזכור את האירועים המוזכרים בספרי הבשורה ואשר התרחשו במקום הזה, בית פגי מעל הר הזיתים לפני אלפיים שנה. בשעה שעשה את דרכו לירושלים על מנת לחגוג שם את חג הפסח, הוא בא אל כפר בין בית ענייה והר הזיתים, לצד הדרך אל ירושלים, הוא רכב על חמור ואנשי העיירה יצאו לקראתו ופרשו את מעיליהם על הדרך והניפו ענפי זית בקוראם בקול רם: "הושענה לבן דוד, ברוך הבא בשם ה'" (מרקוס יא:1 – 11). כך חגגו את האירוע ההיסטורי החשוב וחיוו כיצד הם מהווים כיום עם חדש לאלוהים אשר בא להודות לו למען ישוע המשיח ולחגוג את מלכותו על כל היקום.

ענפי הזית וכפות התמרים נברכו בידי האב פיירבטיסטה פיצבלה, ראש הפרנציסקאנים ושומר המקומות הקדושים. לאחר קריאת הסיפור מספר הבשורה, הוא דרש דרשה קצרה ובה הביע הערכה לקהילת ההודים בארץ הקודש. תהלוכת מאות האנשים, גברים, נשים וטף, אף תינוקות בידי אמותיהם הצעירות, כמעט אלף במספר, עשתה את דרכה ברחובות הר הזיתים ועד כנסיית גת שמנים. הם הלכו בדרך המסורתית של תהלוכת יום א של הלולבים ושרו שירים בשפות ההודיות השונות, קונקאני, קנדה, מלייאלם ואף אנגלית. הם קראו קריאות שמחה ושיננו את המילה "הושענא". בהגיעם לכניסת כנסיית גת שמנים, הם עמדו מול שער הרחמים, שדרכו ישוע נכנס לירושלים, ושרו שירי הודיה, שבח והלל. לאחר מכן, הם נכנסו לתוך הכנסייה ושם ערכו את המיסה של היום. המכהן במיסה היה האב פרבין דה סוזה, עוזר הממונה על ההודים וסטודנט למקרא אצל הפרנציסקאנים בעיר העתיקה.

הממונים על העבודה הכנסייתית עם מהגרי העבודה ההודים ארגנו את התפילה בשבת כי זהו יום המנוחה לרוב המהגרים.

תמונות: ג'וסי וג'סי פינטו