סוף שבוע בירושלים לקבוצת הצעירים

לפעם הראשונה, קבוצת הצעירים של הקהילות, "פרח המדבר", נפגשה בבית הנציגות בירושלים, באירוח האב דוד, בני ובני הקהילת הנציגות שם. המפגש התקיים בשיא ימי החורף אולם הסערה בחוץ לא מנעה מהצעירים להגיע לעיר הקודש לקראת ערב יום ו. לאחר שהשתתפו במיסה היומית בקהילת ירושלים ואכלו ארוחת ערב מהירה, הצעירים עשו את דרכם למנזר הנזירות הקלריסיות בעיר, בשכונת ארנונה. המפגש הזה היה הראשון בין המפגשים השונים אשר אפיינו את סוף השבוע – מפגש לילי, כמו המפגש בין ישוע לבין נקדימון, הטקסט שנבחר לתפילה בסגנון טייזה אשר באה בעקבות המפגש עם הנזירות. הצעירים היו מוקסמים מדברי הנזירות – מילים קורנות שקט ורוגע – אשר האיצו בצעירים להתבונן בבחירה הרדיקאלית ללכת בעקבות הבשורה, באומץ הלב לבחור בגלל האהבה ובעומק השקט והשלווה.

בשבת בבוקר, לאחר התפילה בצוותא, נפגשו על מנת לתאם את הפעילויות שבהן הצעירים ייקחו חלק: העזרה בסוף השבוע למשפחות, ההדרכה בקייטנה לילדים בחופשת חג הפסח ופעילויות הקיץ. בבוקר, השמש ליוותה את הקבוצה בטיול לעיר העתיקה אולם האוויר היה קפוא ואף ירד מעט ברד. בדרך אל כנסיית התחייה (הקבר), עברו בחצרות של מנזר הפרנציסקאנים סאן סלבטורה לבקר בתערוכת האומנות הנוצרית מצפון איטליה, תערוכת אבוסים. ללא תכנון הזדמנו להיפגש עם שומר ארץ הקודש, האב פיירבטיסטה פיצבלה, אשר דיבר עם הצעירים בעברית לשמחתם והסביר להם מעט אודות עבודת הפרנציסקאנים בישראל ובמדינות השכנות. הביקור בכנסיית התחייה התקיים בהדרכתו של האב אפולינרי אשר הסביר את המקומות, המסורות והאתגרים הטמונים במקום המיוחד הזה, כה יקר לדורי דורות המאמינים הנוצרים מכל העולם. לאחר מכן, הצעירים עברו דרך השוק בדרכם לכותל המערבי ואף שם התפללו במקום הקדוש לעם היהודי.

לאחר ארוחת הצהריים, אשר אליה הוזמנו ארבעה מבני משפחה מקהילת יפו שביקרו אף הם בירושלים, התקיים עוד מפגש משמעותי. אלי, נוצרי ערבי מירושלים בא לפגוש את הקבוצה ולהכירה. אלי, איש צעיר אשר חי בעיר העתיקה, מדריך אחת קבוצות הצעירים בקהילה הקתולית הדוברת ערבית בירושלים. הייתה לאלי הזדמנות להכיר את צעירי הקהילות הדוברות עברית והצעירים יכלו להכיר את מציאות הצעירים הדוברים ערבית. התקווה כעת הינה לארגן פגישה משותפת לצעירים משתי הקהילות ולהתחיל לבנות גשרים מעבר לפצעים של העבר.

המפגש הסתיים בסעודת האדון בקהילת ירושלים. לאחר המקראות, כל אחד הוזמן לחלוק עם האחרים את הרהוריו האישיים. היה נדמה שהמקראות של אותו היום נבחרו במיוחד למעמד הזה. הנושא המרכזי היה "הדבר" – מה אנו עושים עם הדברים היוצאים מפינו וחשיבות השליטה בלשון. בספר הבשורה, על ההר הגבוה בעת ההשתנות, שמעון כיפא לא שלט בלשונו כי לא ידע מה להגיד. נשמעו הדים מהמפגש עם הקלריסיות ובמיוחד חשיבות השקט, ההתבוננות, ההבחנה בניסיון להנחות את שפתינו ולהתאפק בדיבור.

בסוף השבוע, לעיתים קרובות הצעירים התפללו למען אחת החברות בקבוצה אשר הוזמנה להיות סנדקית לתינוקת אשר עמדה לקבל טבילה ביום למחרת בקהילת ירושלים. כמוכן, התפללו למען הצעירים שעומדים להתגייס לצה"ל לשירות החובה בזמן הקרוב.

פרחי המדבר צומחים וייתנו את פירותיהם. מי ייתן ואנשי הקהילות יעזרו להם להישאר נאמנים לאמונתם ואף יתפללו למענם.