מפגש "פרח המדבר" ביפו

בשבת, ה-28 בינואר, ערכנו את המפגש שלנו - קבוצת הנוער כמו בכל חודש.

כמובן שפתחנו את המפגש בהתרגשות של לראות אחד את השני, לשאול מה היה חדש בחודש האחרון ועוד.

אחרי כן התיישבנו במעגל והתחלנו עם השיר "ישמחו השמיים", לאחר השיר קיבלנו תאריכים ופרטים

על נסיעתנו בקיץ לצרפת - לטייזה ! ועוד פרטים על הקייטנות של חופשת הפסח ותקופת הקיץ.

לאחר ההסבר הקצר, אלברטו הראה לנו סרט שמסביר טוב יותר על החיים בשבוע בטייזה, על הפעילויות שנשתתף בהן וההרצאות שנשמע שם, על ההשתתפות בארגון הסדר והניקיון במקום וחוויות בני הנוער שכבר ביקרו שם. (לצפות בסרטון כאן) כולנו הוקסמנו מן המקום ומחכים כבר לקיץ!

כאשר הגיעה שעת הצהריים התחלנו בהכנת הארוחה, בה העלנו שוב את החוויות הרבות שלנו בשנה האחרונה וכמובן מן הנסיעה לספרד. דיברנו על הדברים החדשים שקרו לנו בזמן האחרון.

לאחר הארוחה יצאנו לטיול קצר בעיר וכשחזרנו עברנו לחלק היותר רוחני של המפגש.

התכנסנו בקפלה של המנזר ושם הנושא שלנו היה :התקווה ובעקבות זאת האמונה והאהבה.

לאחר שקראנו קטע מהברית החדשה, דיברנו על מחלה בשם "seasonal affective disorder" שזאת מחלה שבה אדם מרגיש עצוב ועייף באופן בלתי צפוי, והיא נגרמת ממחסור בשמש. מטרת הדיון הייתה להגיע להבנה שדבר מאוד דומה קורה גם בעולם הרוחני - כאשר אדם חי רחוק מאור האלוהים וכשהוא לא חלק ממנו אז הוא מרגיש שהכול שחור ומעורפל. הוא שוקע בעצב ובעייפות...

בדרך הזאת, הגענו לנושא התקווה שהיא בעצם להאמין במה שאתה רוצה להגיע אליו - כלומר אם אתה רוצה משהו ואתה מקווה לו, זה אומר שאתה מאמין שהוא יקרה!

אחרי זאת קראנו מזמור ק"ל שבו מדובר על אדם ששקוע באפלה, ששקוע במעמקים ומשם הוא קורא לאלוהים, הוא מבקש ממנו שיהיה קשוב לתחנונים שלו, ומבקש ממנו שלא יראה רק את כל הדברים הרעים ואת החטאים כי אחרת לא יהיה מי שיציל אותו ואת העולם כולו, הוא מקווה - יש לו תקווה שהאלוהים יקשיב לו ויוציא אותו מהאפלה שהוא שרוי בה, הנפש שלו מקווה לזה אפילו יותר מהשומרים המחכים לבוקר.

אחרי כן קראנו מהבשורה על פי יוחנן (פרק יא), שם מסופר על אלעזר שישוע הקים מהמוות.

מהסיפור אנו לומדים כי כאשר ישוע אומר "אני התחייה והחיים. המאמין בי יחיה גם אם ימות. וכל מי שחי ומאמין בי לא ימות לעולם", הוא לא מתכוון אך ורק לחיי הנצח שלנו שבהם הנשמה שלנו ממשיכה לחיות. אלא הוא אף מתכוון לכך שגם כאשר אנחנו נמצאים במצב הכי חשוך והכי אפל שלנו ושאנו חושבים שאין לנו מוצא, ושאין לנו דרך יציאה ממנו, אנחנו צריכים תמיד להאמין בישוע. הוא האדם שיחזיק אותנו וייתן לנו את התקווה כי אנחנו יודעים שהוא אוהב אותנו ולכן תהיה לנו התקווה שהוא יושיע אותנו!

החשוב ביותר לזכור תמיד שישוע איתנו ושהוא מחזק אותנו ולעולם לא ייתן לנו ליפול - ותמיד לזכור את שלושת הערכים הכי חשובים:אמונה תקווה ואהבה !

לאחר שסיימנו את הדיון בקפלה, דיברנו עם מריאנה אשר לומדת בארצות הברית - שהיא חלק בלתי נפרד מהקבוצה שלנו, ושמענו את החוויות שלה וסיפרנו לה את החוויות שלנו - כולנו מקווים לראותה שוב בקיץ !

אז נתפלל כולנו יחד שתמיד תשכון בנו התקווה ובעקבותיה האמונה בישוע אחינו ובאלוהים אבינו. האלוהים אשר לצידנו יתמוך בנו בכל מצב חשוך ככל שיהיה - והאמונה שלנו בישוע תתאפשר רק אם נדע בלב שלם שהוא אוהב אותנו ולא יעזוב אותנו לעולם!