היום האפיפיור הגיע

קיריל כותב: "בוקר יום ה׳, החל בטפטופים קלים אשר נמשכו עד שעות הבוקר המאוחרות. בתום ארוחת הבוקר, שמש בצבצה מבעד לעננים וליוותה אותנו בשארית היום. התפללנו תפילת בוקר מרגשת ומאירה והמטרה הייתה ״להעיר״ את ליבנו משנתו ולהרגיש את נוכחותו של ישוע בקרבנו בתפילה ובכל עת".

ביום הזה, הצעירים בילו את היום כצליינים המחפשים הזדמנויות להעמיק את תפילתם וכמוכן כמטיילים: "נכנסנו לכנסייה אשר בה הקרינו סרט על ״טייזה״ ומייסדיה (המנזר הגדול בצרפת שנוסד על ידי האח רוז'ר ומוקדש לתפילת אחדות הנוצרים. הנזירים פיתחו סגנון מוזיקה מיוחד הנפוץ מאוד בעולם ובמיוחד בין הצעירים). נשארנו שם לתפילת ההשתחוויה בנוכחות לחם החיים (האדורציה)".

אחד המרכיבים החשובים במסע הצעירים, הינו המפגש עם הצעירים מכל רחבי העולם. הצעירים שלנו רגילים לחיות את אמונתם באופן מוסתר, כמיעוט כמעט ולא מורגש בחברה היהודית הישראלית. במדריד הם מוצאים את עצמם שקועים במאות אלפי צעירים השותפים לאמונתם: "חובה לציין שבמהלך מסענו בעיר אנו פוגשים אין ספור קבוצות מארצות שונות ומגוונות. מחליפים איתם מזכרות, מצטלמים בלי סוף. מקבלים, כמובן גם נותנים, הרבה חיוכים ושימחה. לכל אחד מאיתנו יש כבר לא מעט מזכרות ממדינות שונות בעולם".

כמובן, אין אנו חיים עוד בעולם מתוקן וחיוו ביום הזה גם את האכזבה של סירוב: קבוצה מהשטחים הפלסטינים – אחים ואחיות באמונה למרות שחיים בצד השני של העימות בין ישראלים ופלסטינים – לא הסתירה את אי נוחיותה למראה דגל ישראל.

האירוע החשוב של היום היה הגעתו של האפיפיור: "ככל שהערב התקרב, כמעט ולא שמנו לב לזה, התרגשנו לקראת הגעתו של האפיפיור. התמקמנו במרחק של כמה מטרים ממסך טלוויזיה גדול על מנת שנוכל לצפות בכל המתרחש במרחק רב מאיתנו. איני חושב שאין צורך להמחיש במילים את כמות האנשים שנראו ברחוב ואת ההתרגשות הרבה שכולם חשו. חשנו את ההתרגשות על אף שראינו את הכל רק דרך מסך ענק בפארק, אשר ממוקם במרחק של כמה עשרות מטרים ממקום תפילת הערב אם האפיפיור.

האפיפיור בדבריו התייחס לתפקידו של הנוער בחברה כיום וציין כי זה משמח לראות המוני בני נוער שלא נכנעים לפיתויים ולחולשות של החברה המודרנית. בדבריו אמר: "חבריי, היו חכמים וזהירים. בנו את חייכם על יסוד איתן שהינו המשיח. החכמה והזהירות האלה ינחו את צעדיכם. אין דבר שיוכל להפחיד אתכם ושלום ישלוט בלבכם. תהיו מבורכים ומאושרים ושמחתכם תשפיע גם על אחרים. הם יתפלאו וירצו לדעת מה סוד חייכם. אז יגלו את הצור שעליו בניתם את קיומכם והוא דמות המשיח, ידידכם, אחיכם, האדון, בן האלוהים שנהיה בשר המעניק משמעות ליקום". (ניתן לקרוא את הנאום כולו כאן)

קיריל אף מתאר עוד מפגש מרגש: "לאחר סיום התפילה, בדרכינו לארוחת הערב, ציפתה לנו הפתעה קטנה! פגשנו את האב רומן (כוהן קהילת חיפה) אשר נסע למדריד כמלווה לקהילת שלום הברזילאי המשתתפת בחיי קהילת חיפה. הצטלמנו שוב, התחבקנו, ייחלנו הצלחה אחד לשני והלכנו לדרכינו. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה סינית, אשר ממוקמת במרכז העיר, ובה כל אחד הצליח להשביע את רעבו באוכל סיני משובח עם קינוח קטן וטעים!"

לא כולם בספרד מקבלים בשמחה את הגעתו של האפיפיור וצעירינו היו עדים לאחד ההפגנות: "כמה דקות לפני תום הארוחה נשמעו רעשים מרחוב ונוכחנו למחזה אשר עליו אתם בטח שמעתם בחדשות. חבורת מוחים נגד ביקור האפיפיור הפגינו באגרסיביות ברחובות מדריד, ופוזרו על ידי כוחות המשטרה.

המחזה היה מבהיל לחלקינו, ומטריד. אך עם הופעת שוטרים הכל נרגע והצלחנו לחזור בשלום למקום הלינה שלנו. בלי תקלות ואירועים נוספים".

כמובן, הצעירים מודעים למה שקורה אצלנו. קיריל כתב: "מיד עם שובינו למקום הלינה שלנו התפללנו למען הנפגעים מפיגועי טרור בארץ, למען השלום, למען שלום קרובינו ולמען חסדו של האלוהים על אלה אשר טרם חשו באהבתו, שמעו את קולו וקריאתו, חזו באורו... כן יהי רצון!"