היום הרביעי: הליכה ארוכה כצליינים

היום, ה-13 באוגוסט, התעוררנו מוקדם יותר מהרגיל כיוון שהיה עלינו לתפוס רכבת לתחנה ״Padron״, אשר היוותה התחלתו של המסלול שלנו. המסלול הוא בעצם חלק, של כעשרים קילומטר, מהקאמינו (הדרך) אשר התחלתו בפורטוגל. אם הגעתנו לתחנה ״Padron״, התפללנו, התמתחנו, התחממנו ויצאנו לדרך.

הדבר הראשון שהתבלט לעין היה הצבע ירוק חי! לא ירוק דהוי ושרוף בשמש, ירוק של קוצים, אלה ירוק חי שמעיד על שפע של מים ואדמה פורייה. הרקיע כחולה עם כמה עננים בודדים, שמש חמימה, רוח קלה וקרירה. באופק סביבנו הרים ירוקים שמוסיפים רקע מדהים לנוף הכפרי שבלב ליבו אנו הולכים לכיוון סנטיאגו. ניתן להבין בקלות את הרעיון שעומד מאחורי השלווה והרוגע אשר אותם מוצאים עולי הרגל בשבילים אלה. השקט, והאיחוד אם הטבע מחזיר אותך קצת למקומך הטבעי. כל זה עוזר לשחזר את ההרגשה של הרמוניה (שלום ושלווה) עם העולם, ובאמת נותן הזדמנות נפלא לשיחה פרטית אם עצמך הפנימי וכמובן אם האלוהים.

אנו מאוד שמחים שנפלה בידינו הזדמנות ללכת קטע קטן של שביל החיים הזה. חלקינו אף הביע רצון רב לצאת למסע המלא בעוד כמה שנים, למרות הקושי הפיזי שחווינו היום. כיוון שזו תחושה נפלאה כאשר שוכבים מול הקטדרלה בנקודת ציון הסופית ומביטים ביופייה הייחודי.לאחר מנוחה קלה, ישבנו במעגל במרכזה של הכיכר אשר מול הכניסה הראשית לקטדרלה ונשאנו תפילת הודיה וסליחה.

הערת שוליים: במהלך מסענו כאן ברחבי העיר, אנו פוגשים קבוצות רבות מרחבי העולם שכמונו בדרכם למדריד. זה ממש מדהים לראות קבוצות ממקסיקו צילה, ברזיל, ונצואלה וקוריאה, וזה ממשיך להיות מדהים אם כל מפגש של קבוצה חדשה. פגשנו אתמול קבוצה מרוסיה, בסיור לילי פגשנו קבוצות מאוסטרליה וארצות הברית והיום היו לפחות חמש קבוצות מצרפת תחת דגלים שונים, גם יפנים ראינו ואיטלקים. בקיצור, ממש משמח את הלב לראות כל כך הרבה אנשים אם מטרה אחת.