המפגש הרביעי להכנת הצעירים למדריד

"היום ה-21/5 התכנסנו למפגש ה-4 של בני הנוער לקראת הנסיעה לספרד.

בהתחלה של המפגש בני לימד אותנו את ההמנון הבינלאומי של המפגש-בהתחלה בשפה הספרדית ולאחר מכן את התרגום בעברית... (ראה כאן).

לאחר שלמדנו את ההמנון הכנו את ארוחת הצהריים ונהנו מהארוחה יחדיו כקבוצה!

בחלק השני של המפגש דיברנו על הנושא של המפגש:השמחה!

את החלק השני פתחנו עם תפילה קהילתית, אותה התפללנו ביחד, שרנו כמה שירים ואז קראנו מן הברית החדשה...

לאחר שקראנו יחד מקראות מן הברית החדשה, כל אחד התבודד למשך 15 דקות על מנת לענות על 3 שאלות הקשורות למקראות, ולאחר זאת שבנו ודנו בזה יחד....

המקרא הראשון היה מהאיגרת אל הפיליפים (ד:4 – 7) שבו שאול מעודד את המאמינים בישוע המשיח להיות שמחים בכל עת. ונשאלנו מדוע הוא עושה זאת? והתשובה לכך בעצם נמצאת בטקסט עצמו: "האדון קרוב" – משפט זה יכול להתפרש לשני כיוונים: האחד הוא שישוע נמצא איתנו פיזית, שהוא איתנו בכל עת ,והשני הוא שישוע צריך לבוא, שבואו קרוב...

ואם כך הוא אז האם האדם יכול לשמוח בכל עת? גם כאשר הוא סובל? פאולוס אינו מתכוון לכך, אלא כוונתו היא שגם כאשר אנחנו סובלים אל לנו לשכוח שישוע נמצא איתנו ושאנו צריכים לשמוח בגלל היותו קרוב. פאולוס לא מצפה מאיתנו דבר בלתי אפשרי, שנעלה על פנינו חיוך כאשר אנו סובלים!

המקרא השני היה מספר הבשורה על פי יוחנן (טו:9 – 12) בו ישוע אומר לתלמידיו אך בעצם גם לנו, שהוא אוהב אותנו כמו שהאב אוהב אותו, שאם נשמור את מצוותיו כמו שהוא שמר את מצוות האב אז נעמוד באהבתו! וכל זאת על מנת שהשמחה של ישוע תהיה בקרבנו! בנוסף הוא מצווה עלינו:"אהבו זה את זה כמו שאני אהבתי אתכם" ....

השמחה בחיינו נובעת מהעובדה שאנו משמחים אנשים שאנחנו אוהבים.ישוע מצווה עלינו לאהוב אחד את השני, בדיוק כמו שהאב אהב את בנו ישוע וישוע בזכות אהבתו של האב יכל להעביר לנו את אהבתו,הוא אהב אותנו עד כדי כך שהיה מוכן למסור את חייו למעננו,כדי שחטאינו ייסלחו...

ישנן שלוש אבני יסוד בחיים והן: אהבה,אמונה ותקווה. שלושת אלה נותנות לנו את הטעם בחיים, והן גם קשורות אחת בשנייה משום שאם לא תהיה לנו אמונה בישוע - שאוהב אותנו - לא תהיה לנו אפשרות להעניק אהבה לסובבים אותנו. אם לא תהיה לנו אמונה בישוע אז לא תהיה לנו את התקווה שמישהו יושיע אותנו, שיש מישהו איתנו, לצידנו!

האהבה של האב שהוא העניק לישוע היא זאת שבעצם בזכותה אנחנו אוהבים אנשים אחרים, בזכות האמונה של בישוע אנו אוהבים! האב העניק לישוע את אהבתו. הוא העניק לנו בדיוק אותה אהבה כשנצלב למעננו ואנו צריכים להעניק לאנשים שלצידנו בדיוק את אותה האהבה!

ולמרות כל המלחמות,המחלות והאי צדק שסובבים אותנו עלינו לשמוח, להאמין ולאהוב! אל לנו לשכוח שיש לנו חברים,משפחה, אנשים שאוהבים אותנו שנמצאים לצידנו בכל עת ורוצים שיהיה לנו טוב. בנוסף אל לנו לשכוח שחוץ מהם יש לנו גם את ישוע שמעניק לנו את אהבתו ושמחתו והוא קרוב אלינו, הוא לצידנו!"

רוב הצעירים נשארו לסעודת האדון בקהילת יפו ולאחר מכן הצטרפו לחברי הקהילה בעשיית מדורה לרגל ל"ג בעומר. זאת הייתה הזדמנות להדק את קשרי הידידות ולאכול, לשתות ולשמוח ביחד.