המפגש השלישי להכנת הצעירים למדריד

היום ה-12 במרץ, התקיימה הפגישה השלישית שלנו, חברי קבוצת הנוער המתכוננת לנסיעה למדריד.

הנושא שלנו היום היה: צום ה-40 אשר התחיל ביום רביעי שעבר - "יום האפר" - ומסתיים לקראת השבוע הגדול. דיברנו על המשמעות של הצום, על המאפיינים של הצום, על דברים שנהוגים לעשות בצום ועוד.

פתחנו את הבוקר עם שירים ולאחר מכן קראנו מקראות מהבשורה על-פי מתי (ו:1 -18) אשר בה ישוע מצווה עלינו: "הישמרו מלעשות את צדקתכם לפני בני אדם מתוך כוונה שיראו אתכם", כלומר הוא מצווה עלינו לעשות את הצדקה שלנו בסתר, לא על מנת שיראו אותנו אלא בגלל שזה מה שאנחנו מאמינים שצריך לעשות.

דבר נוסף שישוע מצווה עלינו הוא:"ואתה כאשר תתפלל הכנס לחדרך,סגור את הדלת בעדך והתפלל לאביך אשר בסתר ואביך הרואה במסתרים יגמול לך", כלומר ישוע בא להגיד לנו שאנחנו צריכים להתפלל לבד, בסתר, אנחנו עם עצמנו ועם האלוהים מבלי שאף אחד יידע, ולא ללכת ולפרסם את העובדה שאנחנו מתפללים.

מצווה נוספת שמצווה עלינו ישוע: "ואתה כאשר תצום משח את ראשך בשמן ורחץ את פניך כדי שלא תראה צם לבני האם כי אם לאביך אשר בסתר... ". שוב ישוע אומר לנו שאנו לא צריכים להראות לעולם כולו שאנו צמים ושאנחנו סובלים אלא להפך- להראות שמחה שבכלל לא יידעו שאנחנו צמים.

ואז האב אפולינרי הוביל אותנו לשאול שאלות כמו : אז איך ישוע גם מצווה עלינו להיות אור העולם ולהראות את האמונה שלנו אבל מצד שני מצווה עלינו לעשות הכול בסתר? והאם העובדה שאנו מתפללים לבד בחדר זה אומר שאין אנו צריכים להתפלל בכנסייה?

והתשובה היא שאנו צריכים לעשות את הכול בסתר אבל בהתנהגות שלנו ובעזרת הכוח והאמונה שאנו שואבים מהתפילה שלנו להדריך אנשים אחרים, לא על ידי כך שנפרסם את מה שאנו עושים או שנודיע על התפילות שלנו אלא שנתנהג אחד לשני באהבה, בכבוד, שנעזור אחד לשני.

העובדה שאנו מתפללים לבד בחדר זה בשבילנו וזה דרך נוספת להתחבר לאלוהים, זה מין קשר שיש לנו לבד עם אלוהים ,אבל התפילה בכנסייה מחברת אותנו למאמינים נוספים כמונו, נותנת לנו כוח להיות כולנו ביחד אור העולם ולהאיר לאנשים נוספים ומזכירה לנו את העובדה שאנחנו קהילה אחת גדולה ושיחד אנחנו מהווים כוח!

בחלק השני לאחר הפסקת הצהריים שבנו לדבר על הצעות שכל אחד מאיתנו יכול לבצע בצום ה-40 ושיהיה שונה משאר הדברים שאנו עושים בימים הרגילים, דברים שנעשה שלא יהיו חלק משגרתנו היומית. לאחר זאת כל אחד לקח לו זמן לחשוב ולרשום על פתק משהו שהוא מבטיח לעשות במשך כל הארבעים יום, וכשחזרנו הכנסנו את הפתקים לתוך כספת ולאחר שתיגמר תקופת הצום ניפתח את הכספת וניראה אם כל אחד קיים את מה שהבטיח.

אז הלוואי וכולנו נצליח לקיים את הבטחנו. אני מאחלת לכולנו שבתקופה זו נתחבר יותר לאלוהים כל אחד בדרכו שלו ושארבעים היום האלה יהיו ימים של שקט ושלווה ויהיו מלאי אהבה ועזרה לזולת – בהצלחה !!!