קייטנה לילדי הקהילות – כייף, תפילה ולימוד

בתולדות הקהילות הקתוליות הדוברות עברית בישראל הקייטנות בחודשי הקיץ היו מוסד חשוב. זאת היתה אלישבע המקר, מחלוצי קהילת חיפה, שהבינה את החשיבות של הקייטנה כמקום היכן ילדי הקהילות יוכלו גם ליהנות מחופשת בית הספר, גם לפגוש ילדים אחרים מבני הקהילות שלנו שבדרך כלל חיים חיים בודדים - כילדים קתולים דוברי עברית יחידים בבתי הספר או בשכונות - וגם ללמוד עוד על אמונתנו.

לפני שנתיים, בהנחיית האב יאן מקהילת יפו, התקיימה קייטנה בבית שמש. השנה הוחלט לחדש את החוויה הזאת ו-19 ילדים נרשמו להשתתף - 11 בנות ו-8 בנים בין הגילאים 5 ועד 14. היו שמונה ילדים מקהילת באר שבע, חמישה ילדים מקהילת חיפה, שני ילדים מקהילת ירושלים, שני ילדים מקהילת יפו ושני ילדים מקהילת לטרון. ביניהם היו ילדים ממוצאים שונים: רוסים, ערבים, סודאנים, פיליפינים, אמריקאים, צרפתים... וכולם דוברי עברית שותפת עם כל ה"סלנג" הישראלי. המדריכים היו שישה: חני ומישל, אחיות קטנות מקהילת יפו שטיפלו במטבח ובבנות ותרמו לכל הפעילויות השונות בשמחה ובהתלהבות; אנדרי מקהילת ירושלים שהנחה את עבודות האמונות המגוונות, בנדטו מאיטליה שהגיע במיוחד לעזור (והוא דובר עברית בגלל לימודיו) ושהדריך את הילדים בשירים כשהוא מנגן כמו מלאך על גיטרה ושר שירי הקהילות שלמד מאתר האינטרנט, האב אפולינרי שחשב על כל הנחוץ לקייטנה ויצא לרכושו, והאב דויד שגם העביר את השיעורים וגם ניסה להיות נוכח בכל המתרחש.

הקייטנה התמקמה הפעם במנזר של הפרנציסקאנים סמוך למושב אבן ספיר - המנזר של יוחנן במדבר, היכן שיוחנן הוחבא על ידי אימו בימי הרדיפות של המלך הורדוס על פי המסורת. הילדים השתלטו על המקום והנזירים קיבלו אותם בזרועות פתוחות.

בגלל המיקום, נושא הקייטנה היה יוחנן המטביל. כל יום התפללו תפילת בוקר, סעודת האדון ותפילת ערבית ולמדו על חייו ומפעלו של יוחנן המטביל שהיה חי באזור הרי יהודה עד אשר יצא לכיכר הירדן. שעות ביום הוקדשו לעבודת אומנות ולמוסיקה וגם לכייף של משחקים ושחייה בבריכה קטנה שהוצבה בחצר המנזר. מיכל ודניאל מקהילת ירושלים באו בשעות אחר הצהריים ללמד משחקים חדשים ולהשתתף בהם. ביום רביעי בשבוע יצאו לטייל בעין כרם - כפרו של יוחנן. ביקרו בכנסיות הקשורות למסורתו של יוחנן ואכלו פיקניק בגן היפהפה של אחיות ציון שם. היתה הזדמנות להתפלל את סעודת האדון ולבקר בקבריהן של שתי חלוצות בקהילות - האחות הקטנה אורה ורינה גפטמן - ולשמוע מעט על חייהן.

שמחה גדולה, אמונה עמוקה, אחווה וידידות אלה היו מטרות הקייטנה וישנה תקווה גדולה שאכן הושגו. דבר אחד ניתן לומר: יש לנו ילדים מדהימים המעידים על אחדות הקהילה למרות כל שוני של מוצא, שפה ולאום. נוכל להגיד תודה על נאמנותו של האלוהים שדואג גם לעתידנו!