הקיץ עם הצעירים

כאשר הגענו בפעם הראשונה לאוסטריה לא חשבנו שנצליח ללמוד את המחזמר יחד עם הצעירים ובטח שלא להעלות דבר כזה בארץ. היה רעיון כזה אבל הוא היה נראה לנו מאוד רחוק ולא אפשרי.

את המחזמר הראשון עם הקבוצה הבוגרת העלנו בפעם הראשונה בקיץ לפני שנה – וכבר אז ידענו שזה לא נגמר שם. בקיץ השנה החלטנו לצאת שוב למסע והפעם לכלול גם את הקבוצה הצעירה יותר , ללמד אותם ולעלות יחד איתם את המחזמר בארץ , אך הפעם עם משמעות טיפה שונה.

העלנו את המחזמר הראשון לסיבוב הקיץ ב30.6 – המחזמר נקרא "מחזמר שמעורר מודעות". הכוונה הייתה להעלות את המודעות למצבם של הצעירים שלנו, אלו שאין להם סטטוס ומתמודדים כל יום מחדש עם האתגר של חוסר היכולת לבנות עתיד. אותם צעירים שמרגישים את השייכות, שלא מכירים שום מדינה אחרת אך אינם מקובלים מבחינת המדינה.

את המחזמר הזה העלו הקבוצה הבוגרת יותר של פרח המדבר -אלו שהתמזל מזלם וכן הצליחו לקבל את המעמד בארץ והם אלו שסיפרו את הסיפור של חבריהם הקטנים יותר ואף הקריאו מכתבים בשמם.

המחזמר העלה את הסיפור של רות – מהגרת שמוצאת מפלט במדינה זרה ומצליחה לאחר קשיים ואתגרים רבים להצליח להיות שייכת, בעיקר בזכות אדם אחד שהאמין בה ולקח אותה לחיקו ונתן לה את האפשרות לבנות עתיד. את הסיפור הזה רצינו להעביר לקהל, לגרום להם לראות שאולי בעזרתם אותם צעירים גם יוכלו לקבל את האפשרות להיות שייכים. למחזמר הוזמנו אנשים בעלי תפקיד משמעותי וגבוה בחברה הישראלית ובכנסייה שיוכלו להוות תמיכה עבור הצעירים שלנו כאשר יצטרכו להתמודד עם האתגרים השונים במדינה.

באותו מחזמר לא רק הקהל התרגש אלא גם הצעירים שלנו – גם הבוגרים וגם הקטנים יותר. עבור הבוגרים זאת לא הייתה הפעם הראשונה להופיע עם הסיפור על הבמה אך הפעם הם עשו זאת מתוך הקול של חבריהם הקטנים יותר ובאופן יותר אישי וקרוב, כי גם הם היו באותה הסיטואציה בעבר והם אלו שיכלו להבין אותם הכי טוב. עבור הקטנים יותר זאת הייתה הפעם הראשונה להשמיע את קולם, להיות מסוגלים להביא בקול רם את החששות והפחדים שהתרגלו להסתיר ולהחביא במשך שנים, לחלוק גם עם האחרים את הסיפור האישי שלהם. עבורם זאת הייתה ההצלחה הגדולה!

המחזמר התקיים בתיאטרון הקרון בירושלים ובשיתוף פעולה עם הקרן לסובלנות, קהילת ציון והתיאטרון עצמו. בתחילה ובסוף המחזמר הוקראו מכתבים שכתבו הצעירים עם סיפורם האישי.

הפידבק שקיבלנו בסוף המחזמר היה חיובי וחלק מהאנשים נחשפו למצבם של הצעירים בפעם הראשונה וכלל לא ידעו על הקשיים איתם הם מתמודדים.

החלטנו להמשיך את המסע ולהעלות שני מופעים נוספים בתחילת חודש אוגוסט – הפעם בנוטרדאם כפי שהיה בקיץ שלפני כן. ב4/8 העלו את המחזמר הקבוצה הקטנה יותר, אלו שבמחזמר הקודם היו רק הקול שמאחורי הקלעים – הפעם היו על הבמה ובתפקידים ראשיים וסיפרו את סיפורם אך דרך דמותה של רות.

ב5/8 עשינו סגירת מעגל ואת המחזמר העלו הקבוצה הבוגרת יחד עם קבוצת צעירים מצומצמת מאוסטריה שהגיעה הפעם לארץ – אלו שהתחילו את המסע יחד ב2019 ובמופע הזה עשו סגירת מעגל והעלו את המופע יחד על הבמה בארץ.

לקראת שני המופעים הללו התחלנו מחנה קיץ של כשבוע אשר התרחש במנזר דיר רפאת – אותו מחנה קיץ בעצם שימש כמחנה אימונים לקראת המופעים. הצעירים הבוגרים יותר יחד עם הקבוצה של הצעירים שהגיעו מאוסטריה אימנו את הצעירים הקטנים יותר , לימדו אותם את הטקסטים , את השירים , בנו את התפאורה וכו'. בין האימונים והחזרות היה גם זמן לכיף וחלוקת חוויות יחד.

שלושת המופעים נחלו הצלחה גדולה! המאמץ וההשקעה של הצעירים והצוות המוביל הובילו לתוצאות מדהימות! הקהל הופתע והתרגש כל פעם מחדש – והיו כאלו שאפילו הגיעו לצפות יותר מפעם אחת.

אנחנו כצוות שמחנו והתרגשנו עבור הצעירים שלנו והיינו גאים בהם על האיכות ועל האומץ לחשוף את עצמם אל מול אולם שלם ובפעם הראשונה לחלוק עם אחרים את המסע האישי והקשה שהם עוברים.

לאחר שנה של התעסקות ועשייה בעיקר סביב המחזמר וסיפורה של רות, השנה אנחנו לוקחים הפסקה ועוברים לפעילות אחרת עם קבוצות הנוער ולא מעלים מחזות השנה – אין לדעת מה יהיה בהמשך.

אך המסע של הצעירים שלנו לא מסתיים, הם ממשיכים את המסע שלהם עם עצמם ועם החברה שמקיפה אותם וכולנו מקווים שאת המסע הזה הם יוכלו להמשיך כאן בארץ , במקום שאליו הם מרגישים שייכות ושרוצים לבנות את חייהם ועתידם.

תודה ענקית לכל מי שלקח חלק ותרם במסע המשמעותי והחשוב הזה, לצוות של קבוצות הנוער, לארגונים השונים שלקחו חלק ותרמו והכי חשוב – תודה לכם קבוצת הנוער – גם הבוגרים וגם הצעירים יותר – אנחנו גאים בכם ותומכים בכם!

המאמר בVatican News בשפה העברית: HERE