קהילת המשפחה הקדושה עולה לרגל לכינרת

הנזירות הפיליפיניות הבנדיקטיות של מלך האוכריסטיה חוגגות כל שנה את חגן ביום המשיח המלך. יחד עם קהילות פיליפיניות אחרות ברחבי הארץ, קהילת המשפחה הקדושה מנצרת אף היא הוזמנה להשתתף בחגיגות שאירעו בטבחה ביום א, ה-22 בנובמבר 2015. קהילת המשפחה הקדושה ניצלה את ההזדמנות הזאת על מנת לערוך עליית רגל קצרה לכמה אתרים על חופי הכינרת, וביניהם הר האושר וכפר נחום.

יצאנו מנצרת בשעה 7.00 בבוקר באוטובוס פרטי. עברנו דרך עפולה ושם אספנו את רוב אלה שהשתתפו בטיול. שעה לאחר מכן, הגענו לאתר המנציח את דרשת "האשרי" של ישוע בספר הבשורה על פי מתי. ההסבר לגבי האתר וקריאת נוסח הדרשה על ההר בספר הבשורה על פי מתי נעשו ליד האוטובוס, טרם הכניסה לכנסייה כי במקום נערכה מיסה.

מהר האושר, נסענו לכפר נחום, מרכז פעילותו של ישוע בגליל. ביקרנו ראשית כל בכנסייה החדשה, בצורת סירה, אשר נבנתה מעל לחרבות הכנסייה הביתית (עם שמונה צדדים), אשר הנציח את בית שמעון כיפא ואשר הפך לאחר מכן לבית תפילה. לאחר זמן של תפילה בשקט, התפללנו יחד באמרית תפילות "אבינו שבשמיים", "שלום לך מרים" ו-"כבוד לאב", וזכרנו את כוונות האפיפיור לחודש נובמבר.

לאחר מכן, עברנו לחרבות בית הכנסת שעמד במקום מאז המאה החמישית. במהלך החפירות במקום במחצית השנייה של המאה העשרים, נמצאו מבנים עתיקים יותר ואף את מקום בית הכנסת שנבנה על ידי שר המאה ושבו התפלל ישוע. במקום הזה, על פי ספר הבשורה של יוחנן, ישוע נשא את דבריו על לחם החיים היורד מן השמיים לאחר ריבוי הלחם בטבחה. שמענו קריאה מקוצרת של דברי ישוע מספר הבשורה של יוחנן (פרק ו) ושרנו את השיר "אני אקים אותו" אשר משלב דברים מדבריו של ישוע במקום.

לבסוף, נסענו לטבחה, המקום שמנציח את ריבוי הלחם והדגים בידי ישוע. בני הקהילות הפיליפיניות האחרות היו כבר במקום ואנשי המקהלה ממרכז גברתנו אשת חיל בתל אביב חזרו על שירים למיסה. היה איחור קצר כי המכהן הראשי, הבישוף בולוס מרקוצו, סגן הפטריארך הלטיני, הגיע כמה דקות אחרי הזמן שבו היינו אמורים להתחיל בגלל מחסום צבאי שהוצב בדרך. שלושה נזירים בנדיקטים ושלושה כוהנים פיליפינים (וביניהם גם אני), ערכו את המיסה לצד הבישוף. בסוף התפילה, הוגשה לכל הנוכחים ארוחת צהריים בגינת המנזר. לאחר הארוחה, התקיימה תכנית תרבותית קצרה לפי שניפרדנו אחד מהשני וכל אחד שב למקום מושבו.

קבוצתנו עצרה עוד פעם נוספת בדרך הביתה, בירדנית, על חוף נהר הירדן ומהמקום הזה מי הכינרת יורדים דרך נהר הירדן אל ים המלח. הרשויות פיתחו את המקום בגלל הקושי להגיע למקום המסורתי המנציח את טבילתו של ישוע.