סוף הקמינו - חוויה ייחודית לצעירים

ובכן, אין לנו מושג מאיפה להתחיל לתאר את החוויה אז נתחיל מהסוף, הגענו!!!

250 קילומטרים באחת עשרה ימים שבהם העמקנו את הקשר הרוחני שלנו וגילינו על עצמנו דברים חדשים רבים.

הקושי הפיזי גרם לנו להעריך את מה שיש לנו בחיים, לדעת מי אנחנו, לגבש את הזהות שלנו ולמדנו על עצמנו מהקשיים שאותם חווינו למה אנחנו מסוגלים.

הנופים היפים שפגשנו בדרך והמראה המרהיב והאומנותי שיש בכל כנסייה שבה ביקרנו השכיחו את הכאבים אחרי יום ארוך של הליכה.

היום הראשון היה יום מלא ציפיות והתרגשות. ידענו שאנו מתחילים רשמית את העלייה לרגל בדרך יעקב הקדוש.

כל יום היינו מתחילים את היום בהשכמה בשש בבוקר שעה שבה הציפורים עדיין ישנות ולשמש יש עוד כמה שעות עד לזריחתה, מתארגנים בפחות מחצי שעה, אוכלים ארוחת בוקר קוראים את הבשורה, מתפללים ויוצאים לדרכנו אל היעד הבא. בדרך הכרנו חברים רבים מגיוון ארצות, לפעמים רק לכמה רגעים ולפעמים חווים איתם חוויות לכמה ימים. הרגשת השייכות הרוחנית והדתית התקיימה בין שאר ההולכים גם אם לא באמת הכרנו את האנשים לעומק. ההרגשה הייתה עוצמתית ומרגשת.

ההסתכלות על האוקיינוס הסוער שהיה לצידנו המערבי, השקיף לנו שלעיתים חיינו סוערים וחסרי כיוון ובכל פעם שראינו את הגלים הכוחניים, ראינו כמה חסר השקט בחיינו. חוויית הקמינו עזרה לנו לבנות את אישיותנו בדרך טובה יותר, לדעת מה הם חסרונותינו ומה הם יתרונותינו. הקמינו הראה לנו את חיינו בקצרה ובכך עזר לנו להחליט האם נוח לי עם מי שאני?, מה משמעות חיי? לאיזה כיוון אני רוצה ללכת?, איך אני יכול להתמודד במצבי חולשה, כעס, כאב? ואלו רק שאלות אחדות מרבות שעלו בראשינו במהלך הטיול.

אולם מזג האוויר לא האיר פנים כמו שציפינו ורוב הזמן היה גשום אך זה לא עצר בעדנו וביומיים האחרונים כשהגשם התחזק, התחזקה בנו האמונה שאלוהים רוצה לשטוף את כל חטאינו בדרך ליעדנו, אל סנטיאגו. כשהגענו היה רגע מרגש ובלתי נשכח, התשוקה לצעוק ״עשיתי את זה!״ הייתה גדולה מאוד והחיוך לא ירד מהפנים, ומה שהוסיף לחיוך להתרחב עוד יותר הוא התעודה שקיבלנו בסוף שאנחנו רשמית עשינו עלייה לרגל ואנחנו צליינים. אי אפשר לשכוח את המיסה המיוחדת והמרגשת שערכו במיוחד לצליינים.

ואמנם הסוף הגיע אך לכל סוף יש התחלה חדשה. הטיול השפיע עלינו לטובה ואנחנו חוזרים הביתה עם תובנות חדשות, נקיים מחטאים ומוכנים לפתוח את שנת הלימודים כמו שצריך. בהחלט חוויה ייחודית, מרגשת ובלתי נשכחת.

אני מודים לאלה שתרמו על מנת לאפשר לקיום הנסיעה, ובמיוחד לאגודה הגרמנית והשליחות האפיפיורית.