בני: הגשמת חלום לקבל את האיטלקים הצעירים אצלנו

זאת היתה הגשמת חלום בן שנתיים: לקבל ולארח את אותם הצעירים שאירחו אותנו באיטליה ב-2013 לרגל מסענו בעקבות שאול השליח (מירושלים לרומא), בשנת האמונה.

הפגישה אתם בארצנו היתה אמורה להתקיים כבר בשנה שעברה, אך לצער כולנו התבטלה עקב פריצת מלחמת עזה. סוף סוף הזמן הגיע ויכולנו לחכות להם בנתב"ג ב-6 לאוגוסט.

מישהי מקבוצת "פרח המדבר" ציינה שהעובדה שציפינו להם במשך כל כך הרבה זמן מעידה על כמה אנחנו כבר קשורים, ועד איך הצלחנו לשמור על הקשר באמצעות האינטרנט בשנתיים האחרונות.

היתה לנו זכות גדולה להדריך את חברינו, שרובם היו בארץ לפעם הראשונה, במקומות הקדושים החשובים גם לנו וגם לעם ישראל. בחלוקה הסופית, לפני החזרה, יצטיין משהו מאד יפה: החיזוק ההדדי באמונה. מצד אחד אחינו האיטלקיים התרשמו מהאופן הפשוט והעיקרי שבו אנחנו, חברי הקהילות דוברות העברית, מבטאים את האמונה הנוצרית. מישהי אמרה שלראות איך אנחנו מתפללים ולשמוע את השפה החזיר אותה למקורות האמונה וחידש בה את הרצון לפשט את דרכה הדתית בכיוון העיקר. גם הודגש שלרובם הצעירים שלנו מקרינים שמחה למרות כל הקשיים של ארצנו ואזורנו. מצד שני, כמה צעירים שלנו ציינו שביקור האיטלקיים עורר בליבם את העניין במקומות הקדושים, שלפעמים עלולים לאבד משמעות בעיני אלה שכבר התרגלו לחיות במחיצתם. מישהי אמרה שדווקא בהזדמנות הזאת קיבלה את ההחלטה לא לעזוב את הארץ אלא להישאר על מנת להיות עדה ולהמשיך לארח אחים ואחיות מארצות שונות שיבואו הנה.

הניסוח של המסע אפשר לנו לעשות דברים שאינם ניתנים לכולם, כמו למשל להתפלל בלילה בבזיליקת הבשורה בנצרת, כשהיא כבר סגורה לביקורים. זה גרם לכך שגם מי שהכיר את המקום מאז ומתמיד גילה וחווה משהו שונה וחדש לחלוטין – וזה הרי היה אחד הרגעים הכי מרגשים של כל החוויה. תודה לאבות הפרנציסקאנים שהסכימו לרעיון לתת לנו לעשות דבר באמת יוצא דופן.

גם החוויה במדבר יהודה, בהדרכת האב פיוטר היתה בעלת משמעות לצעירים רבים כי אפשרה להם לצאת מההקשר העירוני ולחוות חוויה של יחס עם הטבע שבו כל אחד נוגע במו ידיו בגבולותיו.

הערב האחרון היינו ביפו איפה שהאב אפולינרי וחברי הקהילה הכינו לנו הכל, וסיפקו בצורה מדהימה את כל הצרכים, הרוחניים והחומריים: סעודת האדון באווירה עמוקה של התכנסות, וסעודה ממשית עשירה ונורא טעימה. תודה לכל אלה שבאו במיוחד לארגן את זה, וגם לראש המנזר, האב קרלוס, שהציע לנו משחק והרצאה על כיפא: כולם נהנו מאד.

בזמן הפרדה רבים הביעו את רצונם לשמור על הקשר ולהתראות כבר בקרוב. מאחלים לכולם שהיחסים שנוצרו יעזרו לנו לגדול ולהתחזק באמונה.

בזמן שכתבתי את הכתבה הזאת קיבלתי הודעה מאיטליה: "אף פעם לא היה לי כל כך צער בלהתעורר בביתי! המון תודה! להתראות בקרוב! מימו."