שיבה הביתה: זיכרונות מהגרת עבודה

חייתי בישראל מאז אוקטובר 2006. עבדתי כמטפלת בביתו של קשיש, והמטרה שלי, מטרה משותפת של מהגרי עבודה רבים מהפיליפינים, הייתה להוסיף לפרנסה הדלה של משפחתי. בהדרגתיות, לכל אורך הדרך, חיוויתי כיצד האלוהים נוגע בחיי. הוא הוביל אותי להצטרף לקהילת סאן לורנזו רואיז (אחת הקהילות הקתוליות הפיליפיניות בירושלים), מקום אשר בו שירתי במהלך מספר שנים. שירות האדון באמצעות קהילה זו היה תפקיד שבו הגשמתי את עצמי. למדתי דברים רבים אשר עיצבו אותי כנוצרייה טובה.

היותי מטפלת בארץ הקודש היה חוויה אדירה. למדתי את תרבות העם היהודי, אודות אמונותיהם, ותיאמתי את עצמי לאורח חייהם ומסורותיהם. נהניתי מאוד מהאכול שלהם. פגשתי סוגים מגוונים של אנשים משכבות שונות בחברה ואף כוהנים, נזירות, שמשים, אחים וכלל המאמינים.

לעולם לא אשכח את חיי שם, את הזכות לראות את המקומות היפים של כתבי הקודש. אני מודה לכל האנשים שאיתם הייתי בקשר ומעל לכל אני מודה לאלוהים אשר נתן לי הזדמנות זאת. ייתכן ואסע למקומות אחרים בעתיד אולם אשמור כאוצר הזמן שביליתי בישראל לכל אורך חיי.