האפיפיור פרנציסקוס נפגש עם רבנים יהודים

במעמד הזה, העבירה המשלחת לאפיפיור מסמך שחיברו הרבנים בשם "בין ירושלים לרומא", טקסט הפונה לקתולים. המסמך קובע כי "אם אין הוא מסתיר את ההבדלים התיאולוגיים במסורות האמונה שלנו" הוא נותן ביטוי "למחויבות לשתף פעולה ולהדק את הקשר יותר ויותר היום ובעתיד."

לאחר דברי ברכתו של הרב פנחס גולדשמידט, נשא האפיפיור דברים:

"אחים ואחיות יקרים, אני מברך את כולכם, ובדרך מיוחדת את נציגי ועידת רבני אירופה, חברי מועצת הרבנים באמריקה, וועדת הרבנות הראשית לישראל המקיים את הדיאלוג עם וועדת הכס הקדוש ליחסים דתיים עם היהודים.

אני מודה לרב פנחס גולדשמידט על ברכתו האדיבה בשמכם. במסע המשותף שלנו, הודות לחסד אל עליון, אנו חווים כעת רגע פורה של דיאלוג. הדבר בא לידי ביטוי בהצהרה "בין ירושלים לרומא" אשר הוצאתם לאור והגשתם לי היום.

מסמך זה מוקיר באופן מיוחד את הצהרת מועצת הוותיקן השנייה של "נוסטרה אייטאטה", ובה הפרק הרביעי מהווה "מגנטה קארטה" של הדיאלוג שלנו עם העולם היהודי. אכן, היישום המתמשך של הצהרת המועצה אפשר לקידום יחסינו אשר נעשים יותר ויותר ידידותיים ברוח האחווה.

נוסטרה אטאטה ציין כי מקורותיה של הדת הנוצרית נמצאים, על פי רז הנשגב של הישועה, באבות, במשה ובנביאים. כמו כן נאמר, כי לאור המורשת הרוחנית הגדולה המשותפת לנו, יש לעשות כל מאמץ לטפח ידע וכבוד הדדיים, ומעל לכל באמצעות מחקרים מקראיים ודיונים בין אחים (מספר 4).

כתוצאה מכך, בעשורים האחרונים, הצלחנו להתקרב זה לזה ולנהל דיאלוג יעיל ופורה. גדלנו בהבנה הדדית והעמקנו את קשרי הידידות שלנו. ההצהרה "בין ירושלים לרומא" אינה מסתירה, עם זאת, את ההבדלים התיאולוגיים הקיימים בין מסורות האמונה שלנו.

עם זאת, היא מבטאת נחישות איתנה לשתף פעולה הדוק יותר, כעת ובעתיד. המסמך שלכם פונה לקתולים, ומדבר עליהם כעל "שותפים, בעלי ברית קרובים, חברים ואחים במסע המשותף שלנו למען עולם טוב יותר, החי בשלום, בצדק חברתי ובביטחון."

עוד נאמר, כי "למרות ההבדלים התיאולוגיים העמוקים, לקתולים וליהודים אמונות משותפות", ואף, מדגשי המסמך שעל הדתות "להשתמש בהתנהגות מוסרית ובחינוך דתי - לא במלחמה, כפייה או לחץ חברתי - להשפיע והפיץ השראה". זה הדבר החשוב ביותר: מי ייתן ויברך הנצחי את שיתוף הפעולה שלנו, כך שיחד נוכל לקבל את תוכניותיו ויישמן טוב יותר, "תוכניות לרווחה ולא לרע", למען "עתיד ותקווה" (ירמיהו כט:11).

אני מנצל את ביקורכם המבורך על מנת להביע בפניכם ובפני קהילותיכם, טרם עת, את איחוליי הלבביים ביותר לשנה החדשה שתתחיל בעוד כמה שבועות. שנה טובה! שוב אני מודה לכם שבאתם ואני מבקש מכם לזכור אותי בתפילותיכם. לבסוף, ברצוני לבקש מהאל העליון לברך אתכם, את כולנו ואת מסע הידידות והאימון שלנו. ברחמיו, מי ייתן ויעניק לנו ולעולם כולו ברכת שלומו. שלום עליכם."