תפילה לשלום בעת מלחמה

"העולם הוא ירושה שקיבלנו מאבותינו, אכן זה נכון, אך בה בעת הוא הלוואה מילדנו: ילדים שעייפים ומותשים מעימותים וכמהים להגיע אל שחר השלום; ילדים המבקשים מאתנו לשבור את חומות האיבה וללכת בדרך הדיאלוג בעבור ניצחונן של האהבה והידידות.

כמו כן, רבים מדי מאותם ילדים נהיו לקורבנות חפים מפשע במלחמה ובאלימות, פרחים שנקטפו בשיא פריחתם. זוהי חובתנו להבטיח שקורבנם לא היה לשווא. זיכרונם נוטע בנו את האומץ לשלום, את הכוח להתמיד בדיאלוג בכל מחיר, את הסובלנות לשרטט, יום ביומו, את תולדותיו של דו-קיום בכוד ובשלום, לתפארת האלוהים ולטובת הכלל.

כדי לעשות שלום דרוש אומץ רב הרבה יותר מזה הדרוש לעשיית מלחמה. דרוש אומץ לומר כן למפגש ולא לעימות; כן לדיאלוג ולא לאלימות; כן למשא ומתן ולא לעויינות; כן לכיבוד ההסכמים ולא לפרובוקציות; כן לכנות ולא לצביעות. לכל אלה דרושים אומץ לב ותעצומות נפש רבות.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שאין די במאמצינו. יותר מפעם, היינו קרובים לשלום, אך עושה הרע (השטן) הצליח למנוע אותו בדרכים שונות. לכן אנחנו כאן, מכיוון שאנחנו יודעים ומאמינים שאנו זקוקים לעזרתו של האלוהים. אנחנו לו זונחים את מחויבותנו, אלא קוראים לאלוהים מתוך מחויבות עליונה כלפי המצפון שלנו וכלפי עמינו. אנחנו שמענו קריאה ועלינו לענות: הקריאה לשבור את מעגל השנאה והאלימות, לשבור אותה במילה אחת: "אח". אך כדי לומר מילה זו, עלינו להרים את עינינו למרומים, להכיר אחד בשני כבנים לאב אחד."

נתפלל: מי ייתן ויושיט את ידו האדון וייגע בארצנו המדממת וירפא אותה!