פרח המדבר בירושלים

ביום ו ובשבת, הצעירים מקבוצת פרח המדבר נפגשו בירושלים. הסופשבוע החל בבית הקהילה בירושלים באווירה נינוחה וכל אחד תרם את תרומתו ליצירת חפצי אומנות אשר יימכרו בשווקים של חג המולד על מנת לאסוף כספים לקבוצת הצעירים ופעילויותיה. צבעים, עפרונות, גזירות נייר, פטפוטים וצחוק... חלק חדשים בקבוצה ואחרים מאושרים לחדש קשרים לאחר תקופת היעדרות. חברים המתכנסים מחדש – דבר טוב ללב.

לאחר המיסה, שבה השתתפו שתי קבוצות גדולות של צליינים מאירופה, הצעירים אספו את תרמילי הגב שלהם ואת האוכל שהביאו ועשו את דרכם לעיר העתיקה. שם התארחו בבית השייך לפרנציסקאנים המיועד לקבל קבוצות של נוער וצליינים צעירים. המקום מורווח ושימושי, מטבח גדול, חדר תפילה ומרפסת יפהפה עם נוף מרהיב מעל לעיר העתיקה. לפני הארוחה, האב אפולינרי קיים מפגש עם הצעירים ובו הסביר מה משמעות התפילה המכונה "לקציו דיבינה" (קריאה נשגבה). רבים מהצעירים תהו מה פירוש הדבר בעקבות השימוש במונח בהזמנה שנשלחה אליהם. לאחר ארוחת הערב, כולם התכנסו שוב, חלק ישבו על המזרונים ואחרים על הרצפה או מסביב לשולחן על מנת להקשיב לסיפורו של האח אלברטו. הצעירים רצו לדעת יותר עליו ואודות מה הוביל אותו לענות בחיוב בפני האל ולנדור נדרים סופיים כנזיר. הם הקשיבו בתשומת לב והביעו שמחה בהבנתם באופן עמוק יותר את משמעות היותו נזיר בעולם העכשווי. השאלות הרבות סייעו בידו להסביר את הבחירה לחות את חייו על פי הנדרים (עוני, ציות וטהרה) – סוגיה שאינה קל להבנה.

לאור השמש בבוקר התפללו תפילת שחרית במרפסת. לאחר ארוחת הבוקר יצאו לדרך אל מנזר סנט ווינסנט דה פול על מנת להקדיש את הבוקר להתנדבות עם הנכים המתגוררים במנזר. לרבים מבין הצעירים זאת הייתה פעם ראשונה שחיוו חוויה כזאת ולחלקם לא היה קל לקבל מציאות חדשה זו של חולי, נכות, טיפול במישהו שונה מאוד. בוקר שבת מאוד שונה מהרגיל אולם כל אחד הצליח להעניק תשומת לב, אהבה וחיבה ללא גבולות של שפה, הגבלות בתנועה או הפחד מהשונה. הצעירים קיבלו מעבר למה שהעניקו. לאחר שעזרו להאכיל את אלה הזקוקים לסיוע, שבו לעיר העתיקה לארוחת הצהריים.

בשעות אחר הצהריים שוב יצאו לדרך להיפגש עם האב דוד בבית הקהילה בירושלים, מקום שבו חיכה להם האב דוד על מנת לקיים שיחה על כתבי הקודש. הוא דיבר על חשיבות הכתובים, פירושם והרכבם.

טרם הפרדה והיציאה הביתה, הצעירים השתתפו בסעודת האדון שערך האב אפולינרי ואכלו ארוחת ערב יחד. תודה למנחי הסופשבוע: האב אפולינרי, קלאודיה, בני, האח אלברטו על הארגון ועל ההצעות החדשות.... במפגש הבא, טיול במדבר.