קבוצת הצעירים במנזר הקלריסיות

קבוצת הצעירים של הקהילות הקתוליות הדוברות עברית בישראל נאספו החודש בבית הנציגות בירושלים לרגל מפגשם החודשי. בערב יום ו, בליל חורפי במיוחד, הם נסעו למנזר הנזירות הקלריסיות ושם קיימו מפגש עם קבוצה של נזירות יחד עם אם המנזר. המפגש התקיים בחדר במנזר ובו מחיצה בין הנזירות אשר ישבו מצד אחד והצעירים אשר ישבו מצד השני. הנזירות דיברו על ייעודן בכנסייה ועל חייהן במנזר וכמה מהצעירות יותר תיארו את מסען הרוחני. הנזירות דיברו באיטלקית, בצרפתית אולם אף בעברית. שתי מועמדות לחיי המנזר אף תיארו את התהליכים ההתחלתיים בחיי נזירה. לצעירים היו שאלות והערות בתום דבריהן של הנזירות:

- מה המייחד את חיי נזירה מהמסדר הפרנציסקאני ולמה לבחור במסדר הזה לעומת מסדרים אחרים?

- מה משמעות המחיצה המפרידה בין הנזירות לבין שאר העולם?

והעירו כמה מהצעירים שחיי הנזירות מרשימים בדבקותם לאל ולתפילה. אחת הצעירות בקבוצה אמרה: "בהביטי בכן אני שואלת את עצמי מה אני מוכנה לעשות למען האלוהים ולמען אמונתי?"

בתום השיח הלבבי שנמשך כשעה, כל הנוכחים עברו לכנסייה. אף שם ישנה מחיצה בין הנזירות לבין הקהל הבא מבחוץ. בהנחייתם של בני והאח אלברטו הפרנציסקאני, קיימו יחד תפילה נוסח טייזה – שירי הלל ושבח ותפילות למען הכנסייה והעולם.

היה ערב משמעותי למען הצעירים אשר הבטיחו להתפלל לנזירות אולם לא פחות משמעותי למען הנזירות אשר תתפללנה ללא ספק ביתר שאת למען הצעירים.