פרח המדבר: "תודה על שנה ביחד"

לרגל חופשת חגי האורות, חג המולד וחג החנוכה, יכולנו להיפגש הפעם ליומיים וכך הארכנו במעט את הזמן ביחד. מקום המפגש הפעם היה בית הקהילה בחיפה ולכמה מהחברים זו הייתה הפעם הראשונה לבקר בו. הבית מאיר למבקרים והאב רומן השאירו בידינו למשך יומיים. התפללנו בחדר התפילה הגדול וחדר האורחים שימש לנו חדר האוכל ואף מקום לינה בלילה.

אין זה עולה בידינו למצוא את הזמן המתאים לאפשר לכל החברים להיות נוכחים במפגשים החודשיים. אף הפעם לא הצלחנו להביא את כולם יחד. הגעגועים לנעדרים במפגש היה חזק וכמה מהנוכחים נתנו לגעגועים אלה ביטוי ברור. הרצון להתראות ולהיפגש נשאר חזק וכמוכן השמחה להתכנס ולחלוק יחד אודות הקורה בחיינו מאז המפגש האחרון בחודש שעבר.

ביום הראשון, יצאנו לגלות את השכונה אשר בה ממוקמת בית הקהילה, שכונת המושבה הגרמנית בחיפה ובה בתים היסטוריים רבים. הרחוב המרכזי בשכונה היה מקושט לרגל החג – אשוחי מולד ואורות בכל מקום. יצא לנו אף ליהנות מגני מקדש הבהאי. בערב, ערכנו את תפילת החג של סטפנוס הקדוש, המרטיר הראשון בכנסייה, ולמיסה אף באו מספר חברים מקהילת יחפה ומקהילת שלום הברזילאית. כולם נשארו לסעוד איתנו ארוחת ערב. בארוחה, אורחת הכבוד הייתה סטלה ולכמה מאיתנו זו הייתה הפעם הראשונה להקשיב לסיפוריה אודות ראשית הקהילה והמייסד החיפאי, האב דניאל רופייזן. בתום היום, ציפינו יחד בסרט לרוח חג המולד, "חג מולד שמח", בבימוי קריסטיאן קריאון, המספר אודות אירוע היסטורי נשכח. בימי מלחמת העולם הראשונה, הייתה הפסקת אש לרגל חג המולד 1914 בין חיילים גרמנים, צרפתים וסקוטים. הסרט מסביר עד כמה מגוחכת המלחמה.

ביום השני, עוד "פרח" הצטרף לקבוצה ויצאנו לחפש אותה בתחנת האוטובוסים טרם הנסיעה לעכו. שם גילינו את העושר האדיר ההיסטורי והארכיאולוגי בעיר הזאת המרתקת על שפת הים. כמה מאיתנו ביקרו בה לפעם הראשונה. האב אפולינרי עזר לנו להבין את האווירה ההיסטורית והתרבותית, לתפוס את התקופות השונות, התרבויות המגוונות והדתות אשר עיצבו את העיר, שכנו בין חומותיה והתהלכו ברחובותיה. בשובנו הביתה, הקדשנו זמן לתפילה לאור טקסט מספר קהלת: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" יחד עם המזמור קלח. הקדשנו זמן להקשיב, הזדמנות לעורר את הלב טרם סיום שנת 2011 ולזכור את כל מה שקרה בחיינו משך השנה שעברה: הימים הקלים והימים הקשים יותר, האתגרים והשמחות, הידידויות החדשות ומכלול המתנות מאת האלוהים בכל ימות השנה. הכותרת לרגע זה הייתה: "הסרט שלך בשנת 2011". במשך הזמן הזה, כל אחד הוזמן לדמיין שהוא יושב בבית קולנוע וצופה בסרט. לאחר כמה רגעי צפייה, הוא מגלה שהסרט למעשה מתאר את חייו, יום לאחר יום, מאז חג המולד בשנה שעברה ובמשך כל השנה שמתקרב סיומה כעת. מוזיקה ברקע סייעה להיכנס לאווירת התפילה וקול המנחה הוביל את הזיכרון צעד אחר לצעד במהלך אירועי השנה. חשיבות הזמן הזה החדירה את המודעות לכל אחד אודות מה קיבלנו בשנה הזאת. בתום "הסרט", היה אף חשוב למצוא את המילים על מנת לחלוק עם האחרים ולהתפלל יחד לקראת סוף השנה, שנת חוויות של אמונה, מפגשים וידידויות.

קודם להיפרד כל אחד מחברו ולשוב אל המקומות השונים מאין באנו, החלפנו מתנות פשוטות... אולם, ללא ספק המתנה היפה ביותר הייתה השמחה להיות יחד שוב והתקווה הגדולה שבשנה החדשה יהיו עוד הזדמנויות לגדול ולפרוח...

חברי קבוצת הצעירים "פרח המדבר" מאחלים לכל אחד שנת 2012 טובה.