ספר ראיונות חדש עם האפיפיור

הספר, "אור העולם: האפיפיור, הכנסייה וסימני הזמנים", יצא לאור בכמה שפת בעת ובעונה אחת. הספר מתבסס על ראיונות עם האפיפיור שנערכו על ידי פיטר זיוואלד, עיתונאי גרמני, במשך שבוע אחד, שעה ליום. האפיפיור עבד גם בעבר עם אותו עיתונאי. הראיונות נוגעים במרכיבים שונים של חייו והגותו של האפיפיור ולא נמנעים מהנושאים השנויים במחלוקת ובגלל זה הספר כבר נדון בעיתונים בחו"ל ובארץ.

בין הנושאים שעליהם מדבר האפיפיור ישנם דברים על העם היהודי והשורשים היהודיים של אמונת הכנסייה. "עליי להודות שמאז היום הראשון ללימודיי התיאולוגיים, האחדות העמוקה בין הברית הישנה (התנ"ך) והברית החדשה, שני החלקים למקרא שלנו, הייתה מובנת וברורה לי. הבנתי שניתן לקרוא את הברית החדשה אך ורק יחד עם מה שקדם לה, אחרת היא לא תהיה מובנת". כגרמנים לאחר השואה, הוא אמר, עלינו להתייחס לעם ישראל "בענווה, בושה ואהבה".

הנושא שעורר מחלוקת בישראל ובעולם היהודי הינו דברי האפיפיור המשבחים את האפיפיור פיוס ה-12 ומאמציו לעזור לעם היהודי בימי מלחמת העולם השנייה. בספר, האפיפיור אמר: "אני סבור שהוא הבין מה יהיו השלכותיה של מחאה פומבית. אנחנו יודעים שהוא סבל רבות באופן אישי בגלל המצב. הוא ידע שעליו לדבר בפומבי אולם המצב מנע ממנו לעשות כך". המחלוקת המתמשכת הזאת ממחישה את הצורך להמשך הדו-שיח בין יהודים לקתולים. ניתן שוב לציין שהכוס הקדוש ומוסד יד ושם משתפים פעולה במחקר משותף אודות מעשיו של האפיפיור פיוס ה-12 במשך שנות המלחמה.

עוד נושא שנוי במחלוקת שעורר עניין רב הינו הערותיו של האפיפיור בנושא השימוש בקונדומים. באותו זמן שהאפיפיור מגן על תורת הכנסייה לגבי איסור על שימוש באמצעי מניעת הריון, ובזה גם איסור על השימוש בקונדומים, האפיפיור מציין בספר שבנסיבות מסוימות – בשעה שהכוונה הינה למנוע העברת מחלה מסכנת חיים ולא מניעת הריון – השימוש בקונדומים הינו הרע במיעוטו: "(הכנסייה) סבורה שהשימוש בקונדומים אינו פתרון מציאותי או מוסרי אולם במקרה זה או אחר כאשר הכוונה היא להמעיט בסיכון העברת מחלה, השימוש בקונדום יכול להוות צעד ראשון לקראת חיי מיניות אנושיים יותר".

בספר, האפיפיור מדבר בכנות רבה על המשבר בכנסייה בעקבות המקרים של התעללות מינית. הוא מודה בתדהמתו ועצבו ומספר על פגישותיו עם קרבנות ההתעללות.

האפיפיור אף אומר שאולי יבוא יום ובו לא יוכל עוד לקיים את תפקידו ואז יצטרך לפרוש. כידוע פרישת האפיפיור אינה מקובלת במסורת הכנסייה.

בספר הקורא מבחין בפניו האנושיים של האפיפיור המתאר את עצמו כ-"מקבץ נדבות בפני האלוהים".