פרח המדבר מתפלל בדרך הייסורים

בבוקר נסענו לעיר קלבריה. יצאנו לדרך כקבוצה לעשות את דרך הייסורים של ישוע ביום שישי. כדי להגיע לכנסייה היינו צרכים לטפס על גבעה לא פשוטה. ברגע שהגענו, האב אפולינרי סיפר לנו על תולדות המקום בו ישנם 70 קפלות. לאחר מכן נכנסו לקפלה אחת ובו האב אפולינרי ערך מיסה בעברית שמאוד ריגשה אותנו מכיוון שאחרי ימים של להקשיב למיסה בשפות אחרות בלי להבין אנחנו סוף סוף חווינו והשתתפנו במיסה שאנחנו מבינים ועם מוזיקה שאנחנו מכירים כדי לשיר מכל הלב.

אחרי המיסה, הלכנו לתחילת המסלול של דרך הייסורים של ישוע. כאשר הגענו לתחנה הראשונה כולנו כבר היינו מהופנטים מהיופי מסביבנו. בעזרת האב אפולינרי שביקש מאיתנו להיכנס לשקט ולהיות עם עצמנו ועם האדון,לאט לאט נכנסו לאווירה הרוחנית.

לכל תחנה פסל או קפלה. בכל תחנה כמה מהצעירים הקריאו מספר התפילה בעברית וסיפרו לנו באיזה תחנה אנחנו. הנוף היה מדהים והאווירה רוחנית. לא רק אצלנו האווירה שנוצרה הייתה של תפילה ורוגע אלא גם בכל הקבוצות שבאו לחוות את דרך הייסורים. היה שקט מרגיע עם קולות מהדהדים של קבוצות אחרות המתפללות ושרות. הירוק מסביבנו קיסם את כולנו באותו מידה.

כאשר הגענו לתחנה האחרונה כעבור שעה וחצי, בני סיים את התפילה בשירה מלאת רגשות שלא רק ריגש אותנו אך גם את האחרים שהיו בקרבנו.