היהדות - הדת היחידה שלא נדונה ב-"נוסטרה אייטאטה"

ב-28 באוקטובר 1965, המועצה הוותיקנית השנייה פרסמה את ההצהרה "נוסטרה אייטאטה" אודות היחסים של הכנסייה עם הדתות הלא נוצריות. במוצאה, ההצהרה הייתה אמורה לדון אך ורק ביחסים בין הכנסייה לעם היהודי. הדיונים במועצה הביאו להרחבת הטקסט המקורי ולהכללה בתוכו של דיון בכל הדתות האחרות ובייחוד בהינדואיזם, בבודהיזם ובאסלאם.

בשעה שהמועצה דנה בדתות האלה, היא הסבירה מה חושבים ומה מכריזים ממאמיניהן, ותיארה מה תפיסת העולם שלהם, ומה מעבר לעולם הזה אצל ההינדואים והבודהיסטים. התיאור של האסלאם, מפותח יותר, מספר על המוסלמים אשר "עובדים את האלוהים האחד, החי והקיים; הרחמן הכל-יכול, בורא שמיים וארץ, אשר דיבר עם בני האדם". כמוכן "הם מתאמצים ביתר שאת להיכנע בלב שלם למצוותיו" של האל.

אין דבר מקביל בקטע מספר 4, הנושא את הכותרת "הדת היהודית". בו ניתן למצוא את המילה "עם" שלוש פעמים וכמוכן את הביטוי "זרע אברהם" ועשר פעמים מופיעה המילה "יהודי" על מנת להצביע על בני העם הזה אולם המילה "יהדות" לא מופיעה אף פעם אחת לעומת הקטעים הקודמים אשר דנו במופרש בהינדואיזם, בבודהיזם ובאמונה האסלאמית. אין אפילו ביטוי אחד אשר מתאר את אמונתם של היהודים, תפיסת החיים שלהם ויחסם עם האל, מסורתם הדתית ומנהגיהם. בדיונה בנושא היחסים של הכנסייה עם היהודים, המועצה יצאה מנקודת מוצא שונה מאוד ואימצה הסתכלות שונה: "בעוד המועצה הקדושה הוגה ברז הכנסייה, היא זוכרת את הקשרים הרוחניים בין אנשי הברית החדשה לזרע אברהם". המילים הראשונות של ההצהרה בנושא הדתות הלא נוצריות הבהירו את מטרת המועצה: לשאת מבט על העולם החיצוני. אולם, הטקסט בנושא היהודים משנה את נקודת המבט על מנת לאשר שהיחס עם העם היהודי מביא את הכנסייה להרהר במוצאה ולהתבונן בזהותה. בסיכומו של דבר, המועצה איננה דנה ב-"דת היהודית", כפי שעשתה לגבי הדתות האחרות, אלא דנה בקשר הקושר את הכנסייה עם העם היהודי.

המועצה עודדה את הנוצרים להכיר את העולם היהודי טוב עוד יותר באמצעות "לימוד הכתובים, החקר תיאולוגי ודו-שיח באחווה". בסופו של דבר, הסיבה להמלצה זו היא הקשר המעצב אשר מאחד את הכנסייה עם העם שממנו היא נולדה. לא הייתה מתעצבת כנסייה אם האל לא היה כורת ברית עם "זרע אברהם" ראשית כל. הכנסייה, כיום ולנצח, "שואבת את לשדה משורשי עץ הזית הטוב שעליו הורכבו ענפי זית הבר". כרוכה בחגיגת חמישים שנה להצהרת המועצה המודעות שהכנסייה והעם היהודי "קשורים זו בזה ברמת זהותם העצמית", על פי ביטויו של יוחנן פאולוס ה-2, שקשרים אלה "נוסדים בתכניתו של אלוהי הברית", ושעם היהודים "יש לנו קשרים שאינם קיימים עם הדתות האחרות".