זיו: פרשת השבוע: פרשת בלק

מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב

אנו קוראים השבוע את סיפורו של נביא השקר בלעם שנשלח לקלל את ישראל. בלעם נחשב על-פי המסורת לקוסם ומכשף מהסוג נתעב. הוא רמאי וערמומי והוא חי בשקר. סיפורו מהווה חיקוי של סיפורו של אברהם שהלך להקריב את בנו יצחק בהר המוריה (בראשית כב). בלעם משכים קום, חובש את אתונו והולך עם שני נערים… אברהם רואה את המקום ״מרחוק״ וגם הוא רואה מרחוק. בלעם רואה רק בעין אחת, והוא שאמור להיות נביא נצרך לדבר בהמה כדי לראות באמת. צביעותו מתגלית בזמן שהוא נקרא, כאשר המלך בלק שולח לקרוא לו כדי שיקלל את ישראל, בעד שכר. ואכן בני ישראל ניצחו מלכים והיו על סף כניסה לאדמתם. מכיוון שלא היה אפשר לנצח אותם צבאית, היה צורך בדיבור בעל עצמה נוראית…

בלעם ממאן בפעם הראשונה ״מֵאֵן יהוה לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם״ … כאילו שה׳ יסכים להרשות שיקללו את עמו! בלק שולח משלחת שנייה, מכובדת יותר ורבה יותר, עם הבטחה של שכר… ובלעם עונה בצורה מפליאה: ״שְׁבוּ נָא בָזֶה גַּם־אַתֶּם הַלָּיְלָה וְאֵדְעָה מַה־יֹּסֵף יהוה דַּבֵּר עִמִּי״… ״אִם־יִתֶּן־לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת־פִּי יהוה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה״. אבל הוא כבר החליט בלבו למלא את בקשת בלק, וההכחשות שלו אינן אלא בדיחה. אם הוא היה ישר, הוא לא היה מבקש פעם נוספת... בפעם הזו, ה׳ במפתיע נראה כאילו הוא נותן את הסכמתו, כאילו שינה את דעתו, והנביא הולך. אנו זקוקים לסיפור האתון שמדברת לבעליה כדי להבין את המפתח לסיפור: המטעה מוטעה בעצמו על-ידי אתון… הוא התייעץ פעמיים, ושלוש פעמים הוא הכה את אתונו כדי בסופו של דבר להבין. המלאך נגלה לו ומגלה לנביא שצריך לדבר דברי ברכה ולא קללה. וגם כאן אנו מוצאים את ההקבלה עם סיפור עקדת יצחק: לפי רש״י בלעם מוחה : ה׳ בעצמו אמר לי ללכת ואתה מלאכו רוצה לבטל את דברו? ואכן זה הרגלו: הוא מצווה והמלאך מבטל. ה׳ אומר לאברהם ״קח את בנך״.. והדבר הזה מתבטל על-ידי מלאך.

בלעם אומר את משלו, וחוזר על ההבטחה שניתנה לאברהם: ״אֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר״ מכיוון ש״לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם״ - כפי שכבר הבין נביא השקר. שבת שלום.