האחות מרים סלז: "בת ירושלים"

האחות מרים נולדה במשפחה יהודית ונטבלה בשנת 1941 על מנת להימלט מהנאצים. לאחר עזיבת הגרמנים, אמונתה הנוצרית התעמקה עוד ועוד. במהרה, היא שמעה את הקריאה לחיי נזירות והיא נדרה את נדריה במסדר על שם העלאתה של מרים השמימה על מנת לחיות חיי תפילה וקהילה ולהקדיש את עצמה לחינוך הנוצרי של צעירים.

בדומה לחשמן לוסטיז'ר, האחות מרים הקדישה את חייה לאחדות וסייעה בידי הנוצרים להכיר את השורשים היהודיים של אמונתם, ומעודדת את הנוצרים לאהוב את העם היהודי, "האחים והאחיות הבכורים".

בנאמנות לעמה, האחות מרים אף חיה נאמנה למסדה הנזירי. הספר מתפרסם כסדרת ראיונות עם הבישוף ז'אק פרייר ומתאר את החיים הארוכים שלה. שנות המלחמה הדרמטיות, עושר חיי הקהילה משתלבים עם המפגשים הרבים עם אנשים לכל אורך חייה.

מבוא הספר הוא פרי עטו של המנהל מטעם האפיפיור לפטריארכיה הלטינית בירושלים, הארכיבישוף פיירבטיסטה פיצבלה אשר עבד עם האחות מרים בירושלים.