זיו – פרשת השבוע: פרשת פקודי 2

וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּוֹ֑

השבוע אנו מגיעים לסיומו של ספר שמות בחזיון מופלא: בצלאל מופקד על מלאכת יצירת המשכן, בגדים נהדרים נתפרים בשביל הכהן הגדול, והשכינה יכולה לשכון עם בני ישראל כמו אש בלילה וענן במשך היום. המשכן הוא העבודה של כל העם, אשר עבד וגם תרם: כולם הביאו מכל סוג של חומר, של זהב, של נחושת, עורות עזים, צבעים… כל אחד לפי יכולתו, בצורה פרטית ואישית. יש רק מרכיב אחד של התרומה שהוא אחיד לכל העם.. והוא ישמש לבניית האדנים (שמות לח:27), בסיס המשכן, שעשוי מכסף. נאמר שבשביל החלק הזה של המשכן היה על כל אדם להביא חצי-שקל, לא יותר ולא פחות: ״הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט״ (שם ל:15).

האדן הוא השיוך, הברית שמתקיימת עם כל אחד ובגלל זה כולם שווים. על כל אחד להביא חצי-שקל… היינו יכולים למדוד זאת בצורה אחרת ולא כמחצית של דבר-מה שלם. אבל החלוקה הזו מלמדת שהחלק האחר של השקל ניתן על ידי אלוהים בעצמו, שמחייב את עצמו יחד עם זה שבא לתרום. כולם מיוחסים בצורה שווה לברית, גם אם אשר חלקי המשכן מעידים על רב-גוניות מופלגת של כישרונות,של רגישויות, של יכולות… עושר שמתבטא גם באריגת פריטי הבגד המופלא של הכהן הגדול שארוג מכל מיני סוגים של חומרים. ספר שמות מסתיים עם ברכה של משה: ״וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃״ (שם לט:43). אפשר לשמוע כאן הד לסיפור בריאת השמים והארץ: ״וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּוֹ֖ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ֖ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹתוֹ֑״ (בראשית ב:2-3). המשכן במדבר הינה בריאה נוספת: מיקרו-קוסמוס (יקום-קטן), מכיוון שכל הבריאה הינה משכן, מקום לשכינה. הספר פתח עם הלילה של מצרים, כשפרעה הדיר את טובות יוסף מזיכרונו, וציווה על טבח הבנים העבריים הבכורים. הוא מסתיים עם ברכה של משה וחזיון הכבוד שלא עוזב את העם לא ביום ולא בלילה. שבת שלום.