טיהור בית המקדש

בימי צום הארבעים, אנו מטהרים את עצמנו ומתכוננים להיכנס עם ישוע אדוננו לרזי הפסחא. גופינו נבראו להיות היכלי רוח הקודש, היכלים אשר מקבלים לתוכם את המשיח במהלך סעודת האדון ואשר נקראים לצאת בתום המיסה לחיות את הבשורה בעולם. ביום א זה, במקרא הראשון אנו שומעים את חוקת ההיכל – עשר הדברות. התגלות עשר הדברות הדרמטית במעמד הר סיני מציינת נקודת מפנה בתולדות הישועה: ראשית קבלת תורת ה', רצונו של האלוהים לעם ישראל. זהותו של העם ושליחותו מוגדרות על ידי החיים בנאמנות על פי תורה זו. המצוות האלה מהוות את החלק הבלעדי של התורה אשר העם מקבל ישירות מאת האלוהים ללא התיווך של משה – האל מדבר אל העם פנים אל פנים. בצום הארבעים, אנו מודים שלא חיינו בנאמנות למצוות אלה כפי שהיינו צריכים לחיות, עברנו על המצוות ואנו מבקשים סליחה ומחילה. כמוכן, אנו מקשיבים למצוות האלה מחדש, אנו מתבוננים בהן ומחדשים את מחויבותנו לחיות על פיהן. בפנינו אנו מתרכזים בישוע, הוא הבלעדי שחי על פי המצוות באופן מושלם והמהווה עבורנו איקונה חיה של ציות לדבר האלוהים: בו התורה נעשתה בשר!

במקרא השני, מהאיגרת הראשונה אל הקורינתים (א:22 – 25), שאול מזכיר לנו שציות מלא לתורת ה' אינה תואמת את דרכי העולם הזה. לאלה הדורשים אותות, האות היחיד שיש לנו הינו המשיח הצלוב. המשיח שנשמע לדבר ה' הינו המשיח הצלוב. העולם הזה מזמין אותנו למשחקי כוח ועושר, תחרות ואלימות. בדחיית המשחקים האלה ומאמץ להישאר נאמנים לאביו שבשמיים, המשיח נותן לנו אות – הצלב. בצליבתו, המשיח מוסר לנו מפתח מלכות השמיים מקום שנשכון בחיק האב.

במקרא מספר הבשורה, ישוע מטהר את בית המקדש ומגרש את החלפנים ומוכרי היונים. הוא עושה שוט מחבלים, מגרש את אלה שהפכו את המקום הקדוש לשוק מסחר. כאן אנו מתבוננים בישוע מלא קינאה לבית אביו. בשעה ששאלו אותו איזה אות ייתן להצדיק את מעשיו, ישוע השיב: "הִרְסוּ אֶת הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים אָקִים אוֹתוֹ" (יוחנן ב:19). לאחר מכן, תלמידיו הבינו שדיבר אודות גופו... גופו הצלוב הקם לתחייה לאחר שלושה ימים. אולם, כיום, אנו מוזמנים להזמין את ישוע לתוך ההיכל שהינו גופנו, שהינו קהילתנו, הגוף שאותו הורסים באמצעות העברות על דבר האלוהים. אנו מזמינים אותו פנימה ומבקשים ממנו לטהר את ההיכל ולגרש ממנו כל מה שמפריד אותנו מדבר האלוהים. אנו מבקשים ממנו לשים קץ למשחקים שאנו משחקים – משחקי הכוח, הכסף, התחרות, ההשתלטות... אדוננו ישוע, בצום הארבעים טהר אותנו כדי שנוכל להמשיך מסענו ולהצטרף אליך במותך ובתחייתך בהוד.