בין העקדה להדר – תוכנית להמשך הצום

מה בין שני הסיפורים – עקדת יצחק וישוע לבוש הדר - ששמענו ביום א זה של צום הארבעים?

1. בשני הסיפורים, ישנה עלייה בהר גבוה. אנחנו מוזמנים לעלות עם אברהם ויצחק, עם ישוע ושלושת תלמידיו, על הר גבוה להיפגש עם האלוהים. ההר בכתובים מקום למפגש אינטימי עם האלוהים.

2. בשני הסיפורים, עולים את ההר לבדם. אברהם ויצחק משאירים את הנערים עם החמור וממשיכים יחדיו ואף ישוע לוקח את תלמידיו לבדם. הניתוק מהסביבה החברתית והרעש של חיי היומיום חשוב על מנת להיפגש עם האלוהים ללא הפרעה.

3. הנכונות של אברהם לעלות את ההר מראה שהוא לא חשך את בנו יחידו למען האלוהים הדורש את הבן כעולה. כך אומר האל לאברהם: "לֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ" (בראשית כב:16). במקרא השני אנו למדים שישוע לבוש ההדר הינו הבן שהאל לא חשך למענינו: "הוּא אֲשֶׁר לֹא חָשַׂךְ אֶת בְּנוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא מָסַר אוֹתוֹ בְּעַד כֻּלָּנוּ" (אל הרומים ח:32). האם אנחנו מוכנים לוותר למען האלוהים? אברהם מוותר לא רק על בנו אהובו אלא על עתידו אשר תלוי בקיום הבטחת האלוהים ביצחק. בצום אנו מוזמנים לוותר ולחזק את הנכונות הרדיקאלית להאמין למרות הכל.

4. בשני הסיפורים, אלה העולים את ההר רואים ונראים. עליהם לפקוח עיניים ולראות את ההפתעות שהאלוהים מכין להם. אולם, עליהם לחיות במודעות שהם נראים לאלוהים המביט בהם ועוקב לאחר צעדיהם. בצום, נבקש שהאלוהים ירפא את עינינו שנראה אולם גם יחדש את דעתנו לחיות במודעות שהוא מביט בנו באהבה.

5. בשני הסיפורים, אלה העולים את ההר שומעים ונשמעים. האלוהים אומר לאברהם: "שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (בראשית כב:18) והקול המצביע על ישוע אומר לתלמידיו: "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (מרקוס ט:7). בתקופת הצום נבקש שהאלוהים ירפא את אוזנינו ויפתחן על מנת שנחיה ונשמע לדברו.

6. בשני הסיפורים, אלה שעלו את ההר יורדים וחוזרים לעולם על מנת להוות ברכה בקרב הארץ. אין אנו עולים את ההר להישאר שם ולהתבודד בחיק האלוהים בנועם. אנו מוזמנים לעלות לרגע קט ולשוב לעולם כאנשים שונים (אנשים אשר השתנו ולבושי הדר), אשר נפגשו עם האלוהים ומקרינים את אורו וכך לחיות כברכה בקרב הארץ... כן יהי רצון!