עדית ועדן ורבים אחרים נפרדים ממרים

הכנסייה התמלאה בידידיה ומכריה מכל הקהילות והעדות בארץ. בלטה בנוכחותם של אחיותיה ממסדר יוסף הצדיק, חברי הקהילות הקתוליות הדוברות עברית, אשר מרים תרמה כה רבות לטפחן, בני הקהילה הנוצרית הערבית המקומית שהכירוה היטב, בני הקהילה האפריקאית והקהילה הפיליפינית אשר מסרו את ילדיהם הדוברים עברית לידי מרים, המורה המנוסה, והיא הכינתם לקבלת הסקרמנטים , ההוחדה הראשונה וחתימת הקודש, וחברים רבים מכל הדתות והעדות שאיבדו בה אוזן קשבת, יד מסייעת, לב פתוח ושותפה לתיקון עולם.

המיסה נערכה על ידי האב דוד נויהאוז, סגן הפטריארך הלטיני, שעבד עם מרים במישורים שונים, ולידו האב רמזי, הכוהן הממונה על קהילת יפו, האב אפולינרי, הכוהן הממונה על קהילת יפו הדוברת עברית, האבות גרגור, רומן ופול מהקהילות הדוברות עברית, האב אנג'לו, הממונה על הקהילה הפיליפינית, חמישה כוהנים אפריקאים אשר עובדים עם מהגרי העבודה ומבקשי המקלט וקומץ של כוהנים פרנציסקאנים. והתפילה התנהלה בעברית, ערבית וצרפתית. השירים היו בערבית, בהנחיית מקהלת סנט אנתוני, ובעברית בהנחיית בנדטו ומגלי מנציגות יעקב הצדיק והאח אלברטו מקהילת יפו הדוברת עברית.

בתום המיסה, הקהל עשה את דרכו אל בית הקברות ושם, לאחר התפילות המסורתיות, האב דוד הקריא שני מכתבים שנכתבו על ידי שתי בנות אשר אותן הכינה מרים לחתימת הקודש. טקס החתימה נערך לפני שלושה שבועות (התמונה המצורפת כאן מהטקס). עדית ועדן, אחיות תאומות והוריהם מהגרי עבודה מגאנה, לומדות בבית ספר בתל אביב ודוברות עברית. הן השתתפו, בהנחיית מרים, בקייטנה של הקהילות הדוברות עברית בקיץ. במכתבו כתבו: "מרים אנו אוהבות אותך. איך נסתדר בלעדיך כי את כמו משפחה שלנו. תודה שלימדת אותנו תנ"ך... תהיי איתנו תמיד". כן מרים, אנו מודים לאלוהים על כל מה שקיבלנו דרכך.