קהילת ירושלים יוצאת לטייל

מדווח חבר מקהילת ירושלים אודות טיול יום שנערך לקהילה ביהודה ובנגב.

ביום שישי, ה-16 ביולי, חברים מקהילת ירושלים נהנו מטיול קהילתי. העמסנו את כל הציוד (ובעיקר ליטרות של מים קרים) לתוך שלוש המכוניות ויצאנו לדרך בכיוון, דרומה.

היעד הראשון היה סוסיא. למרות שעיר זו איננה מוזכרת במקרא, האתר מרשים מאוד. תחילה, החלה נדין בהצגת האתר ויכולנו למקם עצמנו באזור בעזרת מפה שלפיה עקבנו אחר מסלול הבריחה של דוד מידי שאול המלך. הרי חברון הדרומיים הינם חלק מיהודה המקראית וזהינו את המקומות המוכרים הנמצאים בקרבת סוסיא. השלמנו את ידיעותינו באמצעות צפייה בסרט בבית קולנוע יוצא דופן הממוקם במערת מגורים מהעת העתיקה. למרות שחורבותיה של סוסיא לא היו ניגשות למבוגרים ולמוגבלי תנועה, עדיין יכולנו לבקר בחלקים היותר מרשימים באתר. עברנו בשרידי הבתים, ראינו מקוואות מים ספורים ונכנסנו למערות המגורים. במנהרה, התגלה לעינינו עקרב שחור גדול אשר עצר בעדנו מלהמשיך, אולם חשבנוהו לסימן מזל לשאר הטיול.

שיאו של הביקור באתר היה ללא ספק הביקור בשרידיו של בית הכנסת. השימוש בבניינו מתואורך לתקופה שבין המאה הרביעית עד המאה התשיעית לספירה. המדריכה הנפלאה שלנו, נדין, הפליגה בהסבריה אודות האפיונים של המקום: העדר עמודי התווך התומכים בגג, מיקום ארון הקודש בו הוצב בשעתו ספר התורה בצדו הצפוני של הבניין, הכניסה מהצד המזרחי (בשונה מבתי הכנסת בגליל), וכו'. התרשמנו מאוד מפסיפסי בית הכנסת הכוללים סמלים מסורתיים מהיהדות (מנורות, לולבים ואתרוגים) שזורים במרכיבי קישוט אחרים: איילות, טלאים ועמודים. לרגע נשאנו בתפקיד הפליאוגרפים (מדעני פענוח הכתב העתיק) ונסינו לפענח את הכתוביות בחצר והתפלמסנו אודות פירושן.

החלק האחרון של ביקורנו במקום הוקדש לארוחת צהריים שהבאנו עימנו. (תודה מיוחדת לשרבל שהביא בירות קרות). לאחר המעבר במחסום, המשכנו דרכנו לכיוון ערד ונהנינו מנופי המדבר. עצרנו לצפות בנוף המרהיב הנשקף ממצעד זוהר ומשם לאחר צפיה בתמונות של מגילות ים המלח המשכנו אל הכפר אל-עזרייה (בית-ענייה הקדום) אל ביתם של אלעזר, מרים ומרתה – ידידיו של ישוע. חשנו כמותם, והוזמנו לסעודה יחד עם ישוע, בכנסייה הפרנציסקאנית שבמקום, ערכנו את סעודת האדון.

האב פיוטר הזכיר בדרשתו את חגה של גברתנו של הר הכרמל. הוא קשר בין אליהו, נביא האש, ואש האהבה, הבאים לידי ביטוי בשבחים בפיהם של האבות והנזירים הכרמליים. הוא עודד אותנו ללכת בעקבות "הדרך הקטנה" של הקדושה תרז מליזיו, בעשיית מעשי חסד קטנים על מנת שנשמח בחיינו. "ייאוש, עייפות רוחנית, תלונות ואובדן התלהבות תוקפים אותנו בחיי הקהילה," אמר האב פיוטר, "אולם אל לנו לתת להם להתגבר עלינו. עלינו לשאוב הנאה מכל יום, לחייך יותר, לאהוב את כולם ולראות את היופי הגלום בחיים – העיקר להעריך את כל הדברים הקטנים שהאלוהים מעניק לנו".

לאחר סעודת האדון, ביקרנו בכנסיית הצלבנים, בשרידי הכנסייה העתיקה ביותר שבנתה הקדושה הלנה.

שלווים ומאושרים, חזרנו אל ירושלים. חיבוק חם לאב אפולינרי ולנדין שארגנו את הטיול הנפלא ולכל המשתתפים. נתראה בפעם הבאה.