האוצר של ארץ הקודש: התפילה
האב דוד מדווח על שיחה עם נהג מונית.
לפני כמה ימים חזרתי לארץ מחו"ל ובנסיעתי משדה התעופה לביתי בירושלים שוחחתי עם נהג המונית, יהודי חילוני, עיראקי במוצאו, על הגשמים הכבדים של הימים האחרונים. אמרתי לו:
"באמת ברכה לארצנו הצמאה!"
"כן, אכן! תשובה לתפילותינו."
"אבל האם אתה איש דתי? אתה לא חובש כיפה."
"לא, אינני דתי."
"אז מה זה אומר: "תשובה לתפילותינו"? גם תפילותיך? הרי אתה אומר התפילות שלנו... גם אתה מתפלל?"
"שמע ידידי, ישנו אדם החי בארץ הזאת שאינו מתפלל? הרי האלוהים על שפתינו יומם ולילה, דתיים ולא דתיים, יהודים וערבים... זה האוצר של ארץ הקודש: התפילה ובזכותה ולמרות הכול הארץ הזאת ממשיכה לנשום..."