יום א' ה-1 בתקופת צום ארבעים, בשנה א

בראשית ב: 7 – 9. ג: 1 – 7

וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה ׃ וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר ׃ וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע ׃

וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן ׃ וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל ׃ וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ־הַגָּן אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּן־תְּמֻתֽוּן ׃ וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן ׃ כִּי יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע ׃ וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל ׃ וַתִּפָּקַ֨חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת ׃

תהילים נא: 3 – 6. 12– 14. 17

חָנֵּ֣נִי אֱלֹהִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַחֲמֶ֗יךָ מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי

הַרְבֵּה כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֹנִ֑י וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי

כִּֽי־פְשָׁעַי אֲנִ֣י אֵדָ֑ע וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד

לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨׀ חָטָאתִי֮ וְהָרַ֥ע בְּעֵינֶ֗יךָ עָ֫שִׂ֥יתִי לְמַעַן תִּצְדַּ֥ק בְּדָבְרֶ֗ךָ תִּזְכֶּ֥ה בְשָׁפְטֶֽךָ

לֵ֣ב טָהוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָכ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי

אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָדְשְׁךָ֗ אַל־תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי

הָשִׁ֣יבָה לִּי שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי

אֲדֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּפִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ

אל הרומים ה: 12 – 19

לְפִיכָךְ, כְּשֵׁם שֶׁעַל-יְדֵי אָדָם אֶחָד בָּא הַחֵטְא לָעוֹלָם, וְעֵקֶב הַחֵטְא בָּא הַמָּוֶת, כָּךְ עָבַר הַמָּוֶת לְכָל בְּנֵי אָדָם מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם חָטְאוּ. הֲרֵי עוֹד לִפְנֵי הַתּוֹרָה הָיָה הַחֵטְא בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁאֵין הוּא נֶחְשָׁב בְּאֵין תּוֹרָה. בְּכָל זֹאת שָׁלַט הַמָּוֶת מֵאָדָם וְעַד מֹשֶׁה גַּם עַל אֵלֶּה שֶׁלֹּא חָטְאוּ בַּעֲבֵרָה דּוֹמָה לָעֲבֵרָה שֶׁל אָדָם, אֲשֶׁר הוּא דְּמוּת מַקְבִּילָה לָאֶחָד שֶׁהָיָה עָתִיד לָבוֹא. אוּלָם לֹא הֲרֵי הָעֲבֵרָה כַּהֲרֵי מַתְּנַת הַחֶסֶד; שֶׁכֵּן אִם בִּגְלַל הָעֲבֵרָה שֶׁל אֶחָד מֵתוּ הָרַבִּים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, בְּחֶסֶד הָאָדָם הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שָׁפְעוּ לָרַבִּים חֶסֶד אֱלֹהִים וּמַתְּנָתוֹ. וְאֵין הַמַּתָּנָה כְּמַעֲשֵׂה הָאֶחָד שֶׁחָטָא; כִּי הַמִּשְׁפָּט עֵקֶב עֲבֵרָה אַחַת יָצָא לְהַרְשָׁעָה, אֲבָל לְאַחַר עֲבֵרוֹת רַבּוֹת מַתְּנַת הַחֶסֶד הִיא זִכּוּי; שֶׁהֲרֵי אִם עַל-יְדֵי עֲבֵרָה שֶׁל אָדָם אֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת, כָּל שֶׁכֵּן הַמְקַבְּלִים אֶת שֶׁפַע הַחֶסֶד וְאֶת מַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַּחַיִּים בִּגְלַל הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. וּבְכֵן, כְּשֵׁם שֶׁעֲבֵרָה אַחַת הִיא הַרְשָׁעָה לְכָל בְּנֵי אָדָם, כֵּן גַּם מַעֲשֵׂה צְדָקָה אֶחָד הוּא זִכּוּי שֶׁל חַיִּים לְכָל בְּנֵי אָדָם; כִּי כְּשֵׁם שֶׁבִּגְלַל אִי-צִיּוּתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד נַעֲשׂוּ הָרַבִּים לְחוֹטְאִים, כֵּן גַּם בִּגְלַל צִיּוּתוֹ שֶׁל הָאֶחָד יֵעָשׂוּ הָרַבִּים לְצַדִּיקִים.

מתי ד: 1 – 11

אָז הוֹבִילָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ אֶל הַמִּדְבָּר לְהִתְנַסּוֹת עַל-יְדֵי הַשָׂטָן, וּלְאַחַר שֶׁצָּם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה הָיָה רָעֵב. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמְנַסֶּה וְאָמַר: "אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה שֶׁהָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ לְלֶחֶם." הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "כָּתוּב, 'לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-יהוה'." לָקַח אוֹתוֹ הַשָׂטָן אֶל עִיר הַקֹּדֶשׁ וְהֶעֱמִידוֹ עַל פִּנַּת גַּג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ: "אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה, הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ לְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ, עַל-כַּפַּיִם יִשָׂאוּנְךָ, פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ'."

אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "עוֹד כָּתוּב, 'לֹא תְּנַסֶּה אֶת-יהוה אֱלֹהֶיךָ'." לָקַח אוֹתוֹ הַשָׂטָן לְהַר גָּבוֹהַ מְאֹד וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל וּכְבוֹדָן. אָמַר אֵלָיו: "אֶת כָּל אֵלֶּה אֶתֵּן לְךָ אִם תִּפֹּל עַל פָּנֶיךָ וְתִשְׁתַּחֲוֶה לִי." הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הִסְתַּלֵּק, הַשָׂטָן, הֵן כָּתוּב, 'לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֹד'." לְאַחַר מִכֵּן עָזַב אוֹתוֹ הַשָׂטָן וּמַלְאָכִים נִגְּשׁוּ לְשָׁרְתוֹ.

שאלות

- כתוב בספר בראשית: "וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע." – מהו הקשר בין שני העצים המיוחדים שהאלוהים נטע בגל עדן: עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע? איפה אנחנו מוצאים היום את מקור החיים, ואיפה מוצאים את המקורות האמינים שיעזרו לנו לדעת מהו טוב ומהו רע? מהי נאמנות מבחינת היחס שלנו למקור החיים, למקור ההבחנה בין טוב לרע? האם אני נאמן למקורות האלה? [

- כתוב באיגרת אל הרומים: "כְּשֵׁם שֶׁבִּגְלַל אִי-צִיּוּתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד נַעֲשׂוּ הָרַבִּים לְחוֹטְאִים, כֵּן גַּם בִּגְלַל צִיּוּתוֹ שֶׁל הָאֶחָד יֵעָשׂוּ הָרַבִּים לְצַדִּיקִים." – מהו ציות עבורי? למה ואיך חשוב שנציית לאלוהים? ומתי ציות לבני אדם הוא דבר חיובי? האם הידיעה שהמשיח "ציית עד מוות" עבורנו עוזר לי כשקשה לי לציית לאלוהים או לסמכות טובה? איך יכולה הציות שלי לתרום לאחרים, לכנסייה?

- כתוב בספר הבשורה: "לְאַחַר שֶׁצָּם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה הָיָה רָעֵב. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמְנַסֶּה." – איך אני מתייחס לצום? מה הן המשמעות והחשיבות של צום בכנסייה? ועבורי אישית? האם אני מוכן לקחת את ההזדמנות שבצום הארבעים, כדי לחוות קצת מחסור בזה שאני מפחית באוכל, או נמנע ממאכלים או מתענוגים מסוימים?

שאלות לילדים

- כתוב בספר בראשית: "וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע." – מהו הקשר בין שני העצים המיוחדים שהאלוהים נטע בגל עדן: עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע? איפה אנחנו מוצאים היום את מקור החיים, ואיפה מוצאים את המקורות האמינים שיעזרו לנו לדעת מהו טוב ומהו רע? מהי נאמנות מבחינת היחס שלנו למקור החיים, למקור ההבחנה בין טוב לרע? האם אני נאמן למקורות האלה? [

- כתוב באיגרת אל הרומים: "כְּשֵׁם שֶׁבִּגְלַל אִי-צִיּוּתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד נַעֲשׂוּ הָרַבִּים לְחוֹטְאִים, כֵּן גַּם בִּגְלַל צִיּוּתוֹ שֶׁל הָאֶחָד יֵעָשׂוּ הָרַבִּים לְצַדִּיקִים." – אנחנו יודעים שישוע ציית להוריו כשהיה ילד, וכל חייו הוא ציית לאלוהים - עד המוות. מהי משמעות המילה "ציות" עבורי? איך אנחנו מצייתים לאלוהים? למה הוא נותן מצות ומצפה שנציית לו? ומהו ציות להורים ולמורים? מה אני עושה כשקשה לי לציית לגבי דברים שהם טובים בשבילי?

- כתוב בספר הבשורה: "לְאַחַר שֶׁצָּם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה הָיָה רָעֵב. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמְנַסֶּה." – למה יש תקופת צום בכנסייה? מה טוב לנו בזה, שאנחנו בוחרים להרגיש רעב או מחסור במשהו? האם יש משהו שאני אוהב שאני מוכן לוותר עליו למשך צום הארבעים, כמו ממתקים או פינוק אחר? או מה עוד אוכל לעשות, כדי לקחת חלק בצום המשותף הזה בכנסייה?