יום א' ה-5 בתקופת צום ארבעים, בשנה א

 יחזקאל לז: 12 – 14

לָכֵן֩ הִנָּבֵ֨א וְאָמַרְתָּ֜ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהַעֲלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל ׃ ס וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּפִתְחִ֣י אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וּבְהַעֲלוֹתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּֽי ׃ וְנָתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִחְיִיתֶ֔ם וְהִנַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם עַל־אַדְמַתְכֶ֑ם וִידַעְתֶּ֞ם כִּי־אֲנִ֧י יְהוָ֛ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִׂ֖יתִי נְאֻם־יְהוָֽה ׃

תהילים קל

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה ׃ 

אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי ׃ 

אִם־עֲוֹנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲדֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד ׃ 

כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְמַ֗עַן תִּוָּרֵֽא ׃ 

קִוִּ֣יתִי יְהוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי ׃ 

נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַבֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר ׃ 

יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְה֫וָה כִּֽי־עִם־יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת ׃ 

וְהוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִכֹּ֗ל עֲוֹנֹתָֽיו ׃

אל הרומים ח: 8 – 11

אחי, הַכְּפוּפִים לַבָּשָׂר אֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת רְצוּיִים לֵאלֹהִים. אַךְ אַתֶּם אֵינְכֶם כְּפוּפִים לַבָּשָׂר, כִּי אִם לָרוּחַ, אִם אָמְנָם רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בָּכֶם. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ אֵינוֹ שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ. אֲבָל אִם הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם, אֲזַי הַגּוּף אָמְנָם מֵת עֵקֶב הַחֵטְא, אַךְ הָרוּחַ הִיא חַיִּים מִפְּנֵי שֶׁהֻצְדַּקְתֶּם. וְאִם רוּחוֹ שֶׁל הַמֵּקִים אֶת יֵשׁוּעַ מִן הַמֵּתִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם, זֶה שֶׁהֵקִים אֶת הַמָּשִׁיחַ מִן הַמֵּתִים יְחַיֶּה גַּם אֶת גּוּפְכֶם בֶּן הַתְּמוּתָה עַל-יְדֵי רוּחוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם.

יוחנן יא: 1 – 45

מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה אֶחָד, אֶלְעָזָר מִבֵּית עַנְיָה, מִן הַכְּפָר שֶׁגָּרוּ בּוֹ מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ. מִרְיָם הִיא אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם וְנִגְּבָה אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. אָחִיהָ אֶלְעָזָר הוּא שֶׁחָלָה. שָׁלְחוּ הָאֲחָיוֹת לְהַגִּיד לְיֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנֵנוּ, רְאֵה נָא, זֶה שֶׁאָהוּב עָלֶיךָ חוֹלֶה."

שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הַמַּחֲלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה לְמָוֶת, אֶלָּא לִכְבוֹד אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיְּכֻבַּד בָּהּ בֶּן-הָאֱלֹהִים."

יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מָרְתָא וְאֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת אֶלְעָזָר. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי חָלָה, שָׁהָה עוֹד יוֹמַיִם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו: "בּוֹאוּ נַחֲזֹר לְאֶרֶץ יְהוּדָה."

אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: "רַבִּי, לֹא מִכְּבָר בִּקְשׁוּ לִרְגֹּם אוֹתְךָ וְאַתָּה חוֹזֵר לְשָׁם?"

הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "הֲרֵי שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לַיּוֹם. הַמִּתְהַלֵּךְ בַּיּוֹם אֵינֶנּוּ נִכְשָׁל, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה נִכְשָׁל, כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בּוֹ." אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת הוֹסִיף: "אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ נִרְדַּם, אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ."

אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: "אִם נִרְדַּם, אֲזַי יֵרָפֵא."

יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ כִּי דִּבֵּר עַל תַּרְדֵּמַת הַשֵּׁנָה. אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְפֹרָשׁ: "אֶלְעָזָר מֵת. וַאֲשֶׁר לָכֶם, אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם - לְמַעַן תַּאֲמִינוּ. אַךְ בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֵלָיו."

תֹּאמָא, הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, אָמַר לַחֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: "נֵלֵךְ נָא גַּם אֲנַחְנוּ כְּדֵי שֶׁנָּמוּת אִתּוֹ."

כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ, מָצָא שֶׁכְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים הוּא בַּקֶּבֶר. בֵּית עַנְיָה הָיְתָה מְרֻחֶקֶת מִירוּשָׁלַיִם כִּשְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, וְרַבִּים בָּאוּ אֶל מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן. כִּשְׁמֹעַ מָרְתָא שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא הָלְכָה לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת. אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת. אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ."

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אָחִיךְ יָקוּם."

הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן."

אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה?"

אָמְרָה לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם." אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר. אָמְרָה לָהּ: "רַבֵּנוּ הִגִּיעַ, הוּא קוֹרֵא לָךְ." הִיא שָׁמְעָה, מִהֲרָה לָקוּם וּבָאָה אֵלָיו.

יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס לַכְּפָר, כִּי הָיָה עוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא. אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֵצֶל מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁרָאוּ כִּי מִהֲרָה לָקוּם וְלָצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁם. בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, נָפְלָה מִרְיָם לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: "אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת."

כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכִיָּה, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם, נִסְעֲרָה רוּחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוּא וְהִזְדַּעְזַע. הוּא שָׁאַל: "אֵיפֹה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?"

הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אָדוֹן, בּוֹא וּרְאֵה."

בָּכָה יֵשׁוּעַ. הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ: "רְאוּ עַד כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ!" אַךְ כַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: "הַפּוֹקֵחַ עֵינֵי עִוֵּר הַאִם לֹא הָיָה יָכוֹל גַם לִמְנֹעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה?" וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׂוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. אָמַר יֵשׁוּעַ: "הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן!"

אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: "אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים."

הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: "הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים." הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: "אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֹאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!" יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת." רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה.

שאלות

- כתוב בספר תהלים: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה." – איך אני מתפלל לאלוהים בעת מצוקה? ברגעים הקשים, מה עוזר לי לפנות לאלוהים בתפילה? האם יש תפילות מיוחדות, או מקומות שאני מתפלל בהם, העוזרים לי להתפלל? מה משמעות התקווה לאלוהים בעת צרה כפי שמופיע במזמור? איך אוכל לפנות מקום בתוכי לתקווה, ומתוך הקושי להתקרב יותר לאל הנאמן?

- כתוב באיגרת אל הרומים: "אִם רוּחוֹ שֶׁל הַמֵּקִים אֶת יֵשׁוּעַ מִן הַמֵּתִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם, זֶה שֶׁהֵקִים אֶת הַמָּשִׁיחַ מִן הַמֵּתִים יְחַיֶּה גַּם אֶת גּוּפְכֶם בֶּן הַתְּמוּתָה עַל-יְדֵי רוּחוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם." – מתי אני נזכר שבקרבי שוכנת רוח הקודש שקבלתי בטבילה? איך אני מבין את תיאורו של שאול השליח, שמדובר ב" רוּחוֹ שֶׁל הַמֵּקִים אֶת יֵשׁוּעַ מִן הַמֵּתִים"? איך אני חשה את פעולת רוח הקודש בחיי, איך היא מדריכה אותי? מה אוכל לעשות כדי לתת לרוח לפעול בי ביותר עוצמה, לענות להדרכתה, לראות את פירותיה בחיי?

- כתוב בספר הבשורה: "הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן."" – ישוע הקים את אלעזר מִן המתים, ואותו אלעזר נפטר לאחר שנים רבות, בזקנתו. כשאני נאלץ להתמודד עם המוות של קרובי משפחה, חברים, או אנשים שאינם מוכרים לי אישית, איך מתבטאת אמונתי בתחייה? איך רגשות האובדן והעצב (אפשר לזכור כאן שגם ישוע בכה) משתלבות עם האמונה, ועם התקווה לפגוש שוב במלוכת השמים את אלה שהלכו לעולמם?  

שאלות לילדים

- כתוב בספר תהלים: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה." – מה המשמעות של תפילה "ממעמקים"? האם יש לי רגעים שבהם אני מרגיש שאני במקום ללא מוצא, וצועק אל אלוהים? האם יש תפילות מיוחדות, או מקומות שאני מתפלל בהם, העוזרים לתפילתי ברגעים קשים? איך אלוהים עוזר לנו כשאנחנו פונים אליו ברגע קשה? מתי הרגשתי שהוא עזר לי?

- כתוב באיגרת אל הרומים: "אִם רוּחוֹ שֶׁל הַמֵּקִים אֶת יֵשׁוּעַ מִן הַמֵּתִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם, זֶה שֶׁהֵקִים אֶת הַמָּשִׁיחַ מִן הַמֵּתִים יְחַיֶּה גַּם אֶת גּוּפְכֶם בֶּן הַתְּמוּתָה עַל-יְדֵי רוּחוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם." – מתי אני נזכר שבקרבי שוכנת רוח הקודש שקבלתי בטבילה? איך אנחנו יודעים שרוח הקודש שוכנת בקרבנו? איך היא פועלת בנו, ומדריכה אותנו? מהן פירות רוח הקודש בחיינו, המידות טובות שהיא מצמיחה בנו? מתי אני רואה את פרי כזה בחיי?

- כתוב בספר הבשורה: "הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן."" – ישוע הקים את אלעזר מִן המתים, ואותו אלעזר נפטר לאחר שנים רבות, בזקנתו. כשאני נאלץ להתמודד עם המוות של קרובי משפחה, חברים, או אנשים שאינם מוכרים לי אישית, איך מתבטאת אמונתי בתחייה? איך רגשות האובדן והעצב (אפשר לזכור כאן שגם ישוע בכה) משתלבות עם האמונה, ועם התקווה לפגוש שוב במלוכת השמים את אלה שהלכו לעולמם?