האפיפיור פרנציסקוס באושוויץ

לצפייה בסרטון כאן

לבדו ובדממה, האפיפיור רצה לבקר באושוויץ לא על מנת לדבר אלא על מנת להקשיב. הוא נכנס למחנה דרך השער המיתולוגי אשר נושא בסיסמא המעוות: "העבודה משחררת". במקום הוא התישב על ספסל והתפלל בשקט במהלך חמש עשרה דקות.

כפי שעשה באנדרטה המנציחה את רצח העם הארמני, האפיפיור רצה שביקורו במחנה הריכוז הגרמני יהיה באותה הנימה: ההנצחה השקטה של טרגדיה המגלה את הצד האפל ביותר של בני אדם.

הוא קיבל את פניהם של עשרה ניצולים בכיכר, מקום שבו נורו ונרצחו בפני "קיר המוות". היום הקיר משופץ ועומד שוב. למרגלות הקיר, האפיפיור הניח נר ושם את ידו על קיר ההנצחה.

האפיפיור פרנציסקוס היה יכול לקיים משאלה ולהתפלל בתא הקטן והחשוך שבו מת הקדוש מקסמיליאן קולבה. הנזיר הפרנציסקאני מסר את חייו במקום אסיר אחר שהייתה לה משפחה והיה חייב לפרנס אותה. לאחר מכן האפיפיור השאיר פתק במקום.

בבירקנאו, הוקרא מזמור קל. זעקה נואשת לעזרת האל מהמעמקים אשר הוקיר את אלה שנספו במחנה במהלך מלחמת העולם השנייה. בין הנוכחים, היו 25 אנשים אשר הצילו יהודים מהשואה.

האפיפיור פרנציסקוס רצה ביקור שקט ומטרתו להרהר ולהתבונן וייתכן בגלל שאין מילים לתאר את אחת הקטסטרופות הגדולות ביותר בתולדות האנושות.