דרך הייסורים של קהילת לטרון

איזה בוקר יפה ושטוף שמש בארץ הקודש של ישוע המשיח. כולם חשים את תחושת השמחה כי לאחר יום ו בא תמיד יום א, תחיית בן האלוהים. לדעת שהתחייה תבוא מקל במעט על המעבר האיום ביום ו. אנו יוצאים לדרך לעשות את דרך הייסורים בבית ג'מאל, על פי הזמנתו של האב וויסוואב.

עוד לפני שאספר את סיפורי, ברצוני לרשום מילים מעטות על הכוהן שלנו (לכל אלה שאינם מכירים אותו). האדם המדהים הזה רכש את האימון של קהילתו כי הצליח לקבץ יחד אנשים שונים וליצור משפחה אחת שמחה. אני מניח שלא תמיד היה לו קל. הוא הצליח ואנחנו תמיד שמחים להיפגש איתו ולבלות במחיצתו. ניתן לשוחח איתו על כל נושא והוא תומך ואף מחלק עצות. הוא איש מאוד מעניין.

התכנסנו בבית ג'מאל, מקום יפהפה. המנזר ממוקם על מורד גבעה ומסביב לנו פסטיבל של צבעים. אנחנו בעונת האביב והכל פורח, אפילו האבנים. אנחנו כה שמחים להיפגש יחד.

האב וויסוואב מחזיק בצלב ועליו ישוע הצלוב. לנו היום שליחות חשובה ואף עצובה: להתפלל יחד וללכת בדרך הייסורים. האב וויסוואב פותח שער קטן ואנחנו, כקבוצה, יוצאים לדרך. השביל יורד בין עצי זית בני אלפיים שנה. שם אנו מתחילים את המסע שלנו.

ישוע יצא לדרך לקראת הצלב על מנת להביא לנו גאולה. אנו יוצאים לדרך כדי שלבבנו יתמלא חרטה על חטאינו. הודות לישוע למען אהבתו הגדולה. במהלך שעה על הגבעה חווים אנו את המשפט הלא הוגן וגזירת המוות נטולת הצדק מהמושל הרומי. שוב ושוב אנחנו חווים כיצד בין האלוהים נופל תחת כובד הצלב. הוא ממשיך בדרכו הקשה ואנו מתאבלים יחד עם מרים העלמה המבורכת אשר מודעת שבנה סובל בגלל חטאינו.

אנו חשים כיצד ישוע נופל שוב. אנו חשים כיצד החיילים חילקו את לבושו... כיצד הם בזים לו ולועגים לו אולם הוא מראה להם ענווה וציות. עם הצלב על כתפיו, הוא נכנע לייסורים למעננו ולמען חטאינו.

כעת, אנו על הברכיים. אנחנו מתפללים. אנחנו מתחננים למחילה. אנו מבקשים סליחה. הודות לאלוהים למען ישועתנו.

משתרר שקט. בולם עוצרים קפואים, כאילה מחכים למשהו. העצב כובש אותנו. התפילה הומתקה הודות למנגנת בפסנתר שלנו. כל אחד קורא מספר התפילות בתורו. חשים בעומק את האשמה והחרטה בגלל מות ישוע.

אנו מודים לאלוהים על כל מה שעשה לנו. כיצד נוכל להראות את תודתנו? האהבה היא התשובה היחידה והלב שלנו מסוגל לאהוב. האהבה מולידה את האהבה. הטוב את הטוב.

שעת המוות – אין לנו שליטה עליה. עלינו לקבל אותה בענווה כפי שעשה ישוע. מקווים לתחייה מן המתים, להשיג את הגמול של אהבתו וחיי הנצח ואנו שבים בדממה.

התהלוכה מסתיימת בכנסיית סטפנוס הקדוש כשאנו מתפללים את תפילת המחרוזת. לאחר אכילת לחם הקודש והברכה שניתנת לנו על ידי האב וויסוואב. הגיע היום לסיומו. אינני משקר כשאני אומר שהיום הזה יהיה כרות בלבי.

מודים לך האב וויסוואב, לכל החברים, לבעלי. תודה על יום בלתי נשכח, על דרך הייסורים ועל בעלי. תודה על דרך הייסורים והתפילה המשותפת.