זיו: פרשת השבוע: פרשת וירא

סוּרוּ נָא אֶל־בֵּית עַבְדְּכֶם

אחת מהיסודות המרכזיים של הפרשה הוא הכנסת האורחים, ובו מתבררים מנהגו של אברהם וזה של לוט. אנו קוראים שאברהם ישב מחוץ לאוהלו ״כְּחֹם הַיּוֹם״ (בראשית יח:1). לפי המסורת, אברהם היה אז בהחלמה מברית המילה שאותה הוא אך זה עבר (פרק יז). רש״י מסביר שזהו האלוהים שבא ״לבקר את החולה״, ושזה ה״פשט״ - הקריאה הפשוטה ביותר של הדברים - שמלמדת שמדובר בברית המילה של אברהם. מכיוון שזה לא נאמר במפורש בפסקה, הוא מצטט פרשן אחר, רבי חמא בר חנינא, שאמר ״יום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו״. רש״י מתבסס על קושי. בתחילת הפסוק נאמר: ״ וַיֵּרָא אֵלָיו יהוה...״. בכל פעם לפני-כן שבה ה׳ נראה אל אברהם נכתב ״וַיֵּרָא יהוה אֶל־אַבְרָם״ כמו לדוגמה בבראשית יב:7, וכאשר כתוב ״אליו״ (כמו למשל עם יצחק בבראשית כו:2), הדברים מתייחסים לסיפור שבדיוק קדם להם - במקרה הזה, ברית המילה. ה׳ לפיכך, בא למלא את מצוות ביקור החולים. ובעודו עומד שם, אברהם נושא את עיניו ורואה שלושה אנשים ניצבים עליו (בראשית יח:2). הוא רץ לקראתם ואומר ״אֲדֹנָי אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל־נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ״ (שם יח:3) ובזה יש עוד קושי: מי הוא זה שנקרא ״אדני״ כאן? האם זהו ה׳, או אחד מהאנשים, החשוב מביניהם? לפי מפרשים אחרים, הכנסת האורחים של אברהם הייתה כה גדולה עד שהוא בקש מה׳ לחכות עד שיטפל בשלושת אורחיו, והוא ימשיך את השיחה עם ה׳ לאחר עזיבת שלושת האנשים. זה בזכות הכנסת האורחים הנפלאה הזו שהוא מקבל את ההבטחה שיצחק ייולד שנה מאוחר יותר. לפי רש״י זה יהיה בפסח.

כאשר האנשים מגיעים לסדום לוט יושב בשער העיר (שם יט:1) דבר שמראה שלוט היה שופט (במקרא השופטים יושבים בשערי הערים). גם הוא מקבל מיד את פני האורחים, ומזמין אותם למשתה שהכין. במשתה זה או פוגשים בפעם הראשונה במקרא את המושג ״מצה״. וזהו הפרט שגורם לרש״י להגיד שהסיפור הזה התרחש בפסח, כמו לידתו של יצחק שתתרחש שנה לאחר מכן. ללוט הכנסת טורחים קיצונית: הוא נוטש את עמדת השופט כדי לשרת את המבקרים, הוא מוכן להקריב את שתי בנותיו ליושבי סדום רק כדי שאורחיו לא יפגעו (שם יט:4-9). שני המקרים מציגים הכנסת אורחים ״קיצונית״ - ה׳ בכבודו ובעצמו בא כדי לבשר את הולדת יצחק, והשמדת סדום. ולוט חוגג את הפסח עם צדיקים בזמן של רדיפה. הסיפורים הללו מלמדים אותנו שיש תמיד הקרבה עצמית בהכנסת אורחים… אף בזמנים הקשים ביותר, היא תמיד עבודת האלוהים. שבת שלום.