זיו: פרשת השבוע: פרשת שופטים


כל שבוע, גד ברנע והאחות אגנס (מקהילת האושר) מציעים פירוש לפרשת השבוע אשר אותה קוראים בבתי הכנסת. פרשת השבוע בשבוע הזה היא פרשת שופטים – מספר דברים טז:18 - כא:9 וההפטרה מספר ישעיהו נא:12 - נב:12.

ziv shoftim

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה

פרשת השבוע מתחילה במילים ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן־לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם מִשְׁפַּט־צֶדֶק״ (דברים טז:18). המצווה הזו מחזירה אותנו לווידויו של משה בתחילת ספר דברים כאשר ביקש (לפי המלצתו של יתרו, ראה שמות יח:13-23) למנות ״שופטים ושוטרים״ בכדי להקל את העוֹל המתמיד של שיפוט העם. לאדם המאמין, לא קל יותר לשפוט את הפיתויים והניסיונות היומיים משהיה למשה לשפוט את העם. הרבי מליובאוויטש מסביר שה״שערים״ שבהם מדובר בתחילת הפרשה הנם השערים של גופינו - חמשת החושים, שעל-ידם העולם החיצון נכנס לגוף ודרכם גם המוח ״שופט״ מה לעשות - בין אם טוב ובין אם רע.

בתוך שערי העיר, משה מזכיר לנו, יכול הרוצח למצוא מקלט, וכל האדם יכול למצוא מקלט בזמן מצור. כאשר משה חוזר על הציווי להקים ערי מקלט בארץ, הוא נותן תרחיש מאד מדויק כדוגמה לרצח בשגגה: ״[אדם] אֲשֶׁר יָבֹא אֶת־רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן־הָעֵץ וּמָצָא אֶת־רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶל־אַחַת הֶעָרִים־הָאֵלֶּה וָחָי״ (שם יט:5). אפשר לחשוב על דוגמאות רבות אחרות של רצח השוגג, אז למה הביא משה דווקא את הדוגמה הזאת? ראשית, אנחנו יודעים שתרחיש זה הוא מקרה שבו ה׳ ״נתן״ לאירוע לקרות, כפי שהוסבר בפעם הראשונה שבה הוצגו ערי המקלט: ״[הרוצח] לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ״ (שמות כא:13). בנוסף, ניתן לנו רמז בפרק הבא כאשר אנו לומדים שבזמן מצור על עיר ״לֹא־תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר׃ רַק עֵץ אֲשֶׁר־תֵּדַע כִּי־לֹא־עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל־הָעִיר אֲשֶׁר־הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ״ (דברים כ:19-20). כאן אנו רואים שוב עיר, גרזן, עץ נכרת ואדם שנאמר שהוא ״עץ השדה״. כיצד האדם עץ השדה? הרבי מליובאוויטש מסביר שכפי שכל תכליתו של העץ היא לתת פרי טוב, כך כל תכליתו של האדם היא להוציא פירות חכמה בהתאם לרצון ה׳. בכך שמשה מקשר בין ערי המקלט לעיר הנצורה, משה דורש מישראל שלא יישפך דם נקי גם במקרה של מלחמה: כל עיר נצורה היא גם עיר מקלט לאנשים שנותנים פירות טובים. האלוהים יכול לתת להם ליפול לידך, אבל על ישראל למצוא אותם וגדל אותם. שבת שלום.

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel