זיו: פרשת השבוע: פרשת שלח לך

אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ

שם הפרשה נותן לנו מפתח לקריאת האירועים שלפנינו. נאמר : ״שְׁלַח־לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן״ (במדבר יג:2), ולא פשוט ״שְׁלַח אֲנָשִׁים״… לפי אחת המסורות הביקור בארץ כנען נעשה ביוזמתו של העם, שבא לבא לבקש ממשה לבדוק את הארץ ולא בצו מלמעלה. אין לארץ צורך שיתורו אותה. במובן מסויים, בוראה כבר תר אותה. זה מה שאומר המדרש לגבי פסקה זו : למשה אמר לקב״ה : ״כך וכך בניך מבקשים!
אמר לו הקב"ה: אין זה תחלה להם, עד שהם במצרים הלעיגו לי, שנאמר (הושע ז): זו לעגם בארץ מצרים, למודים הם, לכך איני צריך לנסותם, שכתוב (דניאל ב): ידע מה בחשוכה ונהורא עמיה שרא. אמר לו הקדוש ברוך הוא: משה! יודע אני מה הם, אלא אם בקשת, שלח לך, לעצמך״ (במדבר רבה ט״ז:28) . מצוות האלוהים לפי פירושים אלו, מקורה בחולשת העם העומד לנטוש את חציית המדבר.

אפילו משה, שמחפש לחזק את העם, מגיב בחוסר אמונה ובטחון. בעיני המסורת, השליחה הזו הינה חטא באותה מידה כמו חטא עגל הזהב, ולמעשה, הביקור של המרגלים מסתיים באסון : המרגלים מוציאים את דיבת הארץ וחוטאים בחטא הדיבה, ואף לשון הרע. פרשן אחד (הרבי מקוצק) אומר שבעצם העובדות שאותן תיארו המרגלים היו מדויקות - אבל זה לא אומר שהן שיקפו את האמת. האמת נמצאת בפירוש העובדות, בקריאתן המדויקת, וכאן כשלו המרגלים. כתוצאה מכך, בני ישראל יצטרכו לטעות ארבעים שנה במדבר - ואף לא אחד מהדור ההוא יכנס לארץ החלב והדבש.

פירוש הרמב״ן מסביר שהיה קשה מאד לאנשים אלו לעבור מעבדות לחירות… הם אימצו אופי של עבדים, חסרי יכולת לקחת אחריות, ולא מוכנים להיכנס למאבקים של החירות. המדבר וניסיונותיו מהווים מעין תנור צורף כדי לעצב דור חדש, שלא הכיר עבדות. ארבעים השנים במדבר היוו מעין הכנה לבית-הספר של החירות.
אנו קוראים שלאחר שמשה שלח את המרגלים הוא שינה את שמו של יהושע (שם יג:16) - והוסיף לו ״יוֹד״ לשם - אות מהשם המפורש. וזה יהושע שבתורו, בזמן הכניסה לארץ המובטחת ישלח גם הוא שני מרגלים (יהושע ב:1), וזה הסיפור שניקרא ביחד עם הפרשה. ה״יוֹד״ שנתווספה מהווה הגנה בשבילו בכדי למנוע את הישנות הספקות וחוסר האמונה. שבת שלום.