זיו: פרשת השבוע - פרשת תרומה

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב

הפרקים האחרונים בספר שמות עוסקים כולם בבניית המשכן במדבר, מחוץ לסיפור עגל הזהב שנמצא באמצע האירועים. בניית האליל הזה מהווה בעצם את היפוכו הגמור של בניית המשכן. מעשה העגל נולד מחוסר האמונה של העם אשר לא רצה לחכות למשה, ואשר פעל באופן שרירותי וללא כל התייעצות. המשכן נעשה על-פי מצוות ה׳ כדי לשכן את הארון שיכיל את לוחות הברית, שהדיבר הראשון שלהם אוסר על היות אלוהים אחרים על פני ה׳. מבחוץ רואים רק עץ שהוא חומר חי שמסוגל לצמוח. פרשנים שונים טוענים כי העגל נעשה, לא מזהב טהור, אלא מחומר גס ואטום שכלא את האור ולא נתן לו להאיר החוצה. פנים הארון, שמוסתר מעין, מצופה זהב ועל זאת נאמר שאיש חכם צריך להתנהל באותו אופן בציבור כמו בפרטיות (יומא 72ב).

המדרש מראה את ההקבלה בין בניית המשכן לגוף האדם: הזהב בשביל הנשמה, הכסף לגוף, נחושת לקול, תכלת לוורידים, שש (אדום) לדם… הודגש גם שהמשכן מהווה עותק של מעשה הבריאה, עם הזהב בשביל שמש, תכלת לים וכ״ו.. הבריאה כולה מהווה כך משכן, כמו גוף האדם, בצלם האלוהים.

בלב המשכן נמצא עץ החיים - המנורה, שממנו זרם האור ללא הפסקה. העץ האור הזה מזכיר את התורה שגם היא מדומה לעץ שנותן את פריו בכל עונה ובכל יום: על מנורת שבעת הענפים יש עלים ופרחים, ניצנים ופירות... זהו עץ שקד, הראשון שפורח בסוף החורף.

חז״ל חישבו שמצוות הבנייה ניתנה ב10 בתשרי, זאת אומרת ביום כיפור, יום שבו נסלחים כל חטאי העם. מסורת אחרת מסבירה שכפי ש״אין מוקדם ומאוחר בתורה״, ניתנה מצווה זו דווקא ביום חטא העגל. הרב יצחק מבריטשוב מסביר כך שפרשה זו מתחילה ב״דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. ה׳ נצרך לצוות כך את משה מכיוון שכשראה את העגל משה התרגז כל כך עד שסירב לדבר אליהם... האוהל לפיכך מעיד על נוכחותו הנאמנה של אלוהים עם עמו, בכל המצבים: תמיד אפשר לחזור בתשובה. וזהו מה שנאמר: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״. שבת שלום.