מזמור סח ומוצא עם ישראל

פרופסור ישראל קנוהל, מופקד על הקתדרה למקרא על שם יחזקאל קויפמן באוניברסיטה העברית בירושלים, הוציא לאור ספר חדש, "השם" (אור יהודה, דביר, 2012, 256 ע'). הספר מנתח טקסטים מקראיים קדומים על מנת לחשוף את רז מוצא עם ישראל.

הספר נפתח בתגלית מפתיעה: השירה המקראית הקדומה מכילה תבניות סודיות בעלות משמעות מיסטית-דתית, שהן גימטרייה של השם המפורש. ממצא דרמטי זה סולל את הדרך לפענוח הצופן המספרי של הטקסט העתיק ביותר בתנ"ך, פרק סח בספר תהלים, שבו טמון המפתח להבנת אחד האירועים המכוננים בתולדות עם ישראל.

המזמור המסתורי מתאר את ניצחונם של ראשוני בני ישראל שחיו ברמת הגולן על צבאו של פרעה מרנפתח לפני 3000 שנה. מפלת המצרים, שהתחוללה בקרבת ימת החולה ולא ביום סוף, כפי שהורגלנו לחשוב, היא ככל הנראה הגרעין שממנו התפתח סיפור יציאת מצרים. זו אחת התיאוריות המעניינות אשר המחבר מפתח בספרו. על פי קנוהל, המזמור מהווה הטקסט הקדום ביותר בין כתבי עם ישראל וקודם את המלך דוד במאתיים שנה. הטקסט מקביל לכתובת המצרית מסוף המאה השלוש עשר לפני הספירה שבו מוצאים את האזכור הקדום ביותר של השם "ישראל".

הספר מרתק ומלא הפתעות ומומלץ לקוראים. הוא אף מסייע לנו להבין את המזמור סח, אחד הטקסטים הקשים ביותר בכתבי עם ישראל.