להתכונן למיסה של יום א: יוחנן ט:1 - 41

כַּאֲשֶׁר עָבַר בְּדַרְכּוֹ רָאָה אִישׁ עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. 2 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: "רַבִּי, מִי חָטָא שֶׁהוּא נוֹלַד עִוֵּר? הוּא אוֹ הוֹרָיו?" 3 עָנָה יֵשׁוּעַ: "לֹא הוּא חָטָא וְלֹא הוֹרָיו; אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּגָּלוּ בּוֹ פָּעֳלֵי אֱלֹהִים. 4 עָלֵינוּ לִפְעֹל אֶת פָּעֳלֵי שׁוֹלְחִי כָּל עוֹד יוֹם. יָבוֹא לַיְלָה וְאָז לֹא יוּכַל אִישׁ לִפְעֹל. 5 בְּעוֹדֶנִּי בָּעוֹלָם אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם."

6 אַחֲרֵי אָמְרוֹ זֹאת יָרַק עַל הָאֲדָמָה וְעָשָׂה טִיט מִן הָרוֹק; מָרַח אֶת הַטִּיט עַל עֵינֵי הָעִוֵּר 7 וְאָמַר אֵלָיו: "לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹחַ" [שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שָׁלוּחַ]. הָלַךְ וְרָחַץ, וּבָא כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה.

8 אָמְרוּ הַשְּׁכֵנִים וְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּהוּ קֹדֶם לָכֵן בִּהְיוֹתוֹ קַבְּצָן: "הֲלֹא זֶהוּ שֶׁיָּשַׁב וְקִבֵּץ נְדָבוֹת!" 9 אֵלֶּה אָמְרוּ: "זֶה הוּא", וְאֵלֶּה אָמְרוּ: "לֹא, הוּא רַק דּוֹמֶה לוֹ." הוּא עַצְמוֹ אָמַר: "אֲנִי הוּא." 10 לְפִיכָךְ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ?"

11 הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר: "אִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט, מָרַח עַל עֵינַי וְאָמַר לִי, 'לֵךָ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹח'. הָלַכְתִּי וּלְאַחַר שֶׁרָחַצְתִּי רָאִיתִי."

12 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיפֹה הוּא?"

הֵשִׁיב: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ."

13 הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַפְּרוּשִׁים, אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר קֹדֶם לָכֵן. 14 וְהַיּוֹם שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ אֶת הַטִּיט וּפָקַח אֶת עֵינָיו הָיָה יוֹם שַׁבָּת. 15 שְׁאָלוּהוּ גַּם הַפְּרוּשִׁים אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינָיו. אָמַר לָהֶם: "טִיט מָרַח עַל עֵינַי וְרָחַצְתִּי, וַהֲרֵינִי רוֹאֶה."

16 אָמְרוּ כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים: "הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ מֵאֵת אֱלֹהִים, כִּי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת." אֲחֵרִים אָמְרוּ: "אֵיךְ יָכוֹל אִישׁ חוֹטֵא לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת כָּאֵלֶּה?" מַחֲלֹקֶת נָפְלָה בֵּינֵיהֶם. 17 עַל כֵּן הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר: "מָה אַתָּה אוֹמֵר עָלָיו עַל שֶׁפָּקַח אֶת עֵינֶיךָ?" הֵשִׁיב וְאָמַר: "נָבִיא הוּא."

18 בְּכָל זֹאת, רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהָיָה עִוֵּר וְנִפְקְחוּ עֵינָיו. לְבַסּוֹף קָרְאוּ לְהוֹרָיו שֶׁל הַנִּרְפָּא 19 וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: "הַאִם זֶהוּ בִּנְכֶם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים כִּי נוֹלַד עִוֵּר? אִם כֵּן, אֵיךְ זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה עַכְשָׁו?"

20 הֵשִׁיבוּ הוֹרָיו וְאָמְרוּ: "אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי זֶה בְּנֵנוּ וְכִי נוֹלַד עִוֵּר, 21 אֲבָל אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אֵיךְ זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה עַכְשָׁו אוֹ מִי פָּקַח אֶת עֵינָיו; אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים. שַׁאֲלוּ נָא אוֹתוֹ! הוּא מְבֻגָּר וִידַבֵּר בְּעַד עַצְמוֹ." 22 אֶת זֹאת אָמְרוּ הוֹרָיו מִשּׁוּם שֶׁפָּחֲדוּ מֵרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר כְּבָר הֶחֱלִיטוּ לְנַדּוֹת אֶת כָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ. 23 לָכֵן אָמְרוּ הוֹרָיו: "הוּא מְבֻגָּר; שַׁאֲלוּ נָא אוֹתוֹ."

24 קָרְאוּ שֵׁנִית אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִוֵּר וְאָמְרוּ: "תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה אִישׁ חוֹטֵא הוּא."

25 הֵשִׁיב לָהֶם הַנִּרְפָּא: "אִם חוֹטֵא הוּא אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. דָּבָר אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: הָיִיתִי עִוֵּר וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה."

26 הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: " מֶה עָשָׂה לְךָ? אֵיךְ פָּקַח אֶת עֵינֶיךָ?"

27 עָנָה לָהֶם: "כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. לָמָּה תִּרְצוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד פַּעַם? גַּם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת תַּלְמִידָיו?"

28 חֵרְפוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: "אַתָּה תַּלְמִידוֹ! אֲנַחְנוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל מֹשֶׁה! 29 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה, אֲבָל זֶה - אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא."

30 הֵשִׁיב הָאִישׁ וְאָמַר לָהֶם: "אָכֵן הַפְלֵא וָפֶלֶא שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן הוּא, וַהֲרֵי הוּא פָּקַח אֶת עֵינַי! 31 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְחוֹטְאִים, אֲבָל לְאָדָם יְרֵא אֱלֹהִים וְעוֹשֵׂה רְצוֹנוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ. 32 מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע שֶׁמִּישֶׁהוּ פָּקַח עֵינֵי עִוֵּר מִלֵּדָה. 33 לוּלֵא הָיָה הוּא מֵאֵת אֱלֹהִים, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה."

34 הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "אַתָּה בִּכְלָל בַּחֵטְא נוֹלַדְתָּ וְאַתָּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ?!" וּדְחָפוּהוּ הַחוּצָה.

35 יֵשׁוּעַ שָׁמַע כִּי דְּחָפוּהוּ הַחוּצָה, וּכְשֶׁפָּגַשׁ אוֹתוֹ שָׁאַל: "הַאִם אַתָּה מַאֲמִין בְּבֶן־הָאָדָם?"

36 הֵשִׁיב הָאִישׁ: "וּמִי הוּא, אֲדוֹנִי? - לְמַעַן אַאֲמִין בּוֹ."

37 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "גַּם רָאִיתָ אוֹתוֹ וְגַם הַמְדַבֵּר אִתְּךָ זֶה הוּא!"

38 עָנָה הָאִישׁ: "אֲנִי מַאֲמִין, אֲדוֹנִי", וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ.

39 אָמַר יֵשׁוּעַ: " אֲנִי בָּאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לְשֵׁם מִשְׁפָּט, כְּדֵי שֶׁהַלֹּא־רוֹאִים יִּרְאוּ, וְהָרוֹאִים יִהְיוּ לְעִוְרִים."

40 שָׁמְעוּ זֹאת כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "הַאִם גַּם אָנוּ עִוְרִים?"

41 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אִלּוּ הֱיִיתֶם עִוְרִים לֹא הָיָה בָּכֶם חֵטְא. אֲבָל כָּעֵת, בְּאָמְרְכֶם 'אֲנַחְנוּ רוֹאִים', עוֹמֶדֶת חַטַּאתְכֶם."

- מה שואלים התלמידים כשהם רואים את האיש העיוור?

- מה עונה להם ישוע?

- למה ישוע מרפא את האיש העיוור?